Page 276 - Step and repeat document 1
P. 276
אי ןמיס -שדוקה יבתכ תשודק ןיד תורת חכם רעו
אם דין כתב המרובע הנוהג היום דינו ככתב האשורי
ו .והלום ראיתי להגאון רבי משה שטרן (שליט"א) זצ"ל בספרו שו"ת באר משה (ח"ג
סי' קפג) שהאריך להוכיח שמה שכתב הרמב"ם וז"ל :ומן הראוי לך שתדע כי
הכתיבה הזאת הנקראת כתיבה אשורית ,כיון שניתנה בה התורה ובה נכתבו לוחות
הברית הרי מגונה מאד להשתמש בה ,רק בכתבי הקודש .עכ"ל .ובעקבותיו רבנו
ירוחם הרדב"ז מרן הב"י ועוד ,שאין הכוונה לכתב אשורי ממש אלא כוונתו לכתב
שלנו באותיות המרובעות הדומות לכתב ספר תורה .ע"ש.
מיהו כעת (שנת תשע"ז) ראיתי למרן הגר"ע יוסף זצ"ל (שו"ת יבי"א ח"ט יו"ד סי' כד) בדבר
המנהג לשלוח הזמנות בכתב אשורי אם יש למנהג זה על מה שיסמוך ושם
בתוך דבריו כתב שיש להקל כשנעשה בדפוס ולא במעשה כתיבה ממש והוסיף
ובפרט שיש קצת שינוי בין האותיות של הדפוס לבין האותיות של ספר התורה.
ע"ש .נמצא דאיכא פלוגתא באחרונים אם יש איסור בכתב המרובע שלנו או דוקא
בכתב אשורי ממש וכלשון הרמב"ם.
וע"ע בשו"ת באר משה הנ"ל (ח"ג סי' קפג אות ד') שדן בשאלה אם מותר לקרוא
עיתונים בכתב המרובע בבית הכסא ויצא לידון בדבר חדש ,וכתב שאף
באותיות אשורית ממש אם מתכוונים לשם חול אין בהן קדושה כלל ,ולכן העלה
להקל בקריאת עיתונים שאין בהם דברי תורה (ולהבדיל ,שאין בהם דברי ניבול
וכדומה) שמותר לקוראם בבית הכסא ואין לחוש משום האותיות באשורית דכיון
שנכתבו לשם חולין בלבד אין בהם קדושה כלל ,אע"פ שהם בצורה ותבנית של
כתב ספר תורה (ויש בזה סיוע של ממש לדברינו לעיל שכל שנעשה על ידי
מכונה או צילום אין בו קדושה ,ודו"ק) 16.אלא שיש להעיר על דבריו מתשובת
הרמב"ם לעיל שכתב שהיו נזהרים מלחרוט על שקליהם בכתב אשורי מוכח
לכאורה שאף אם מתכוון לצורך חול אסור ,שכל שיש עליו שם כתב אסור.
וזאת תורת העולה:
א .פשט המנהג להתיר לכתוב פסוקי תורה נביאים וכתובים כשהם לצורך לימוד,
כגון שכותב חידושי תורה במחברת ורוצה לשלב בהם פסוקים ,ולדעת מרן
הש"ע יש לאסור .במה דברים אמורים ,כשכותב בכתב אשורי של ספר תורה ויש
.16וע"ע בזה באו"ת (אב תשנ"ג סי' קנד).
