Page 271 - Step and repeat document 1
P. 271

‫תורת חכם 'ב ענף ‪ -‬האשורי בתכהו הורתה יקוספ תשודק רעא‬

‫נכתב בכתיבה אחרת הנקראת בלשון ערבי מדבד"ב‪ ,‬וכל אשר יעשה כזה הוא‬
‫בכלל כבוד התורה‪ .‬עכ"ל והעולה מדברי הרמב"ם שיש איסור להשתמש בכתב‬
‫אשורי לצורך חול‪ .‬וכן מצאתי בשו"ת רב פעלים (ח"ד חיו"ד סי' לב) שאסר כתיבת‬

                                                        ‫הזמנות בכתב אשורי‪ .‬ע"ש‪11.‬‬

‫ונלע"ד ליישב המנהג על פי מה שכתבנו לעיל שהאיסור הוא דוקא כשכותב ביד‪,‬‬
‫אבל כשנעשה במכונה או במחשב יש לומר שאין בו קדושת הכתב ואין‬
‫איסור להשתמש בו לצורך חול‪ 12.‬והטעם לזה דכל חלות הקדושה באותיות הוא‬
‫דוקא כשנעשים בידי אדם אבל במכונה אין עליהן שם כתב‪ ,‬ואין בהן קדושה אף‬
‫על פי שעומדות בצורתן‪ ,‬שהקדושה חלה בידי אדם ולא במכונה‪ .‬צא ולמד ממה‬
‫שכתב בספר ערוך השולחן (יו"ד סי' רפב אות כב) וזה לשונו‪ :‬דבר שקדושתו קלה אין‬
‫להניח על דבר שקדושתו חמורה וכו' ומניחים חומשים על נביאים‪ ,‬דקדושת‬
‫חומשים גדולה מנביאים‪ ,‬ויראה לי דזהו בחומשים בקלף לשם קדושת ספר תורה‪,‬‬
‫אלא שנחלק לחמישה חומשים ואין בו קדושת ספר תורה לגמרי לעניין לקרות בו‬

‫‪ .11‬וע"ע בזה בב"י יו"ד (סי' רפג) בשם רבנו ירוחם‪ ,‬וברמ"א (סוף סימן רפד)‪[ ,‬ובשו"ת הרמ"א (תשלא סי'‬
‫לד ובהערה ‪ 31‬שם)]‪ ,‬ובשו"ת הרדב"ז בישנות (סי' מה)‪ ,‬ובפירוש רבנו עובדיה ברטנורא (מסכת ידיים פרק ד'‬
‫משנה ה')‪ ,‬ובדברי הגאון רבי חיים פלאג'י זיע"א ברוח חיים (יו"ד סי' רעו)‪ ,‬ובערוך השולחן (סי' רפד אות‬
‫ח')‪ ,‬וסיים שם‪ ,‬וזה לשונו‪ :‬והוא רחום יכפר עון ואשרי חלק המדפיס כשיזהר בזה ושכרו הרבה מאד‬
‫בזה ובבא עכ"ל‪ .‬ע"ש‪ .‬וע"ע בשו"ת שלמת חיים (סי' שסח‪ -‬שעב)‪ .‬וע"ע בשו"ת באר משה (ח"ג סי' קפג)‪.‬‬

‫‪ .12‬ועל פי זה כתבתי ליישב מה שנוהגים כיום בזמן ההפטרה שקוראים הציבור בקול רם עם‬
‫המפטיר‪ ,‬שהוא לכאורה מנהג תמוה‪ ,‬שהרי כתב מרן הש"ע (סי' קמז סע' ז') שצריך לשמוע ההפטרה‬
‫מן המפטיר‪ ,‬וכן דעת הרמ"א (סי' רפד סע' ה')‪ .‬ע"ש‪ .‬ועי' בדברי מרן החיד"א בספרו לדוד אמת (סי'‬
‫כ' אות יד) דגוערים במסייעים למפטיר‪ .‬ובמשנ"ב (סי' רפד ס"ק יא) כתב שאם יקרא הקהל את ההפטרה‬
‫בקול רם עם המפטיר הרי ברכות ההפטרה הם לבטלה‪ .‬וע"ע בירחון אור תורה (ניסן תשנ"ג סי' צח)‪.‬‬
‫ולענ"ד נראה ליישב המנהג דיש להם על מה שיסמוכו‪ ,‬דכל מה שנזכר בפוסקים הנ"ל הוא דוקא‬
‫כשנמצא ביד המפטיר ספר נביא שלם בכתב יד או לפחות ספר הפטרות בכתב יד‪ ,‬אבל בלאו‬
‫הכי נחשב המפטיר כקורא על פה ואינו מוציא את הציבור ידי חובתם‪ .‬ולכן בימינו שאין הספרים‬
‫בכתב יד אלא בדפוס חשמלי וכדומה שאין לו דין כתב נחשב המפטיר כקורא על פה ואינו מוציא‬
‫את הציבור ידי חובתם‪ ,‬ושפיר נהגו לקרוא עמו בקול רם כדי שכולם יצטרכו לקרוא ההפטרה עמו‬
‫ויצאו ידי חובתם‪ .‬ועי' בספר נתיבי עם (סי' רפד) שהעיד בגודלו שכן המנהג בירושלים‪ ,‬והביא שם‬
‫דברי כה"ח (סי' רפ"ד או' ל"ב) שהביא שדעת האריז"ל דאין די בשמיעת ההפטרה אלא צריך לקרות‬
‫מתוך הספר והברכות ישמע מהקורא‪ .‬עוד הוסיף בשם שו"ת חת"ס (סי' ס"ח) להניח המנהג כי יש‬
‫מעלה בזה שלא לבייש למי שאינו יכול לומר ההפטרה אף שהוא מנוקד ועל כן מוטב שיהיו שוגגין‬
‫וכו'‪ .‬ע"ש‪ .‬וכבר הערתי בזה בירחון או"ת (סיון תשנ"ג סי' קלב)‪ ,‬ומה שהעיר על דברינו שם הרב העורך‬

                                                    ‫שליט''א יש להשיב על דבריו כאשר יראה המעיין‪.‬‬
   266   267   268   269   270   271   272   273   274   275   276