Page 267 - Step and repeat document 1

‫תורת חכם 'ב ענף ‪ -‬האשורי בתכהו הורתה יקוספ תשודק רסז‬

‫מקום כבר כתב מרן עצמו בהקדמתו לבית יוסף דכל שיש מנהג באיזה דבר לא‬
‫ישנו ממנהגם‪ .‬ועיין בירחון אור תורה (ניסן תשנ"ד סימן עד עמוד תקכה)‪.‬‬

‫ובאמת שצריך להבין מדוע פסק מרן דלא כהמנהג וכמו שהעיר הב"ח‪ ,‬ויש לומר‬
‫דמרן לשיטתיה אזיל שפוסק כשנים מתוך שלשה עמודי הוראה ובנידון‬
‫דידן פסק לאיסור כהרמב"ם והרא"ש והסתמך על הקדמתו לב"י שבמקום שיש‬

‫מנהג יעשו כמנהגם‪ ,‬או שמרן סבירא ליה דאין המנהג להתיר‪.‬‬

‫ועיין עוד בשו"ת חיים שאל למרן החיד"א (ח"ב סי' לה אות ב) והובא בשער המפקד‬
‫ובנהר פקוד (אבה"ע עמוד יח) ובשו"ת ישכיל עבדי (ח"ז אבה"ע סי' י') דייתכן שלרוב‬
‫קדושתו וטרדת לימודו [של מרן השו"ע] לא דקדק וסבר דהמנהג כך ואינו כן‬
‫ומינה לנידון דידן דאולי מרן לא ידע ממנהג זה‪ .‬ומכל מקום כיון שבזמן האחרונים‬
‫הנזכרים לעיל כך היה המנהג יש לומר דכך יש לנקוט לדינא‪ ,‬ועיין לקמן דבימינו‬

‫אפשר להתיר אף לדעת מרן שכמעט הכל נכתב בשינוי‪.‬‬

‫סיכום עד לכאן‪:‬‬

‫בגמרא גיטין (דף ס‪ ).‬שאלו אם מותר לכתוב מגילה דהיינו חלקים מן התורה‬
‫לצורך לימוד‪ ,‬האם תורה שבכתב צריכה להיות שלימה או שמא מותר לכותבה‬
‫גם בחלקים‪ .‬ופסקו הרי"ף ועוד ראשונים להתיר ודעת הרמב"ם והרא"ש לאסור‬
‫וכן פסק בש"ע לאסור וכתבו האחרונים שפשט המנהג להתיר לכתוב פסוקי תורה‬
‫נביאים וכתובים כשהם לצורך לימוד‪ ,‬כגון שכותב חידושי תורה במחברת ורוצה‬
‫לשלב בהם פסוקים‪ .‬במה דברים אמורים‪ ,‬כשכותב בכתב של ספר תורה‪ ,‬אבל‬
‫אם כותב בכתב עגול או בכתב רש"י או חצי קולמוס וכדומה‪ ,‬אין בזה חשש‬
‫כלל ומותר לכתוב בכתב זה פסוקים לכל הדעות‪ ,‬אלא שצריך לנהוג בהם כבוד‪,‬‬
‫וצריכים גניזה בסופם‪ .‬ואם כותב לצורך צחות הלשון אין בו איסור משום כתיבת‬

‫מגילה‪.‬‬

‫ענף ב'‬

‫קדושת פסוקי התורה והכתב האשורי‬

‫ראשי פרקים‬

‫ג‪.‬בעניין קדושת הכתב האשורי ושמותר להניח‬ ‫א‪.‬ב' ישובים לכתיבת פסוקים בהזמנות וכדומה‬
‫גמרא על חומש‬ ‫ב‪.‬עוד טעם להתיר כתיבת מגילה להתלמד‬