Page 262 - Step and repeat document 1
P. 262

‫אי ןמיס ‪ -‬שדוקה יבתכ תשודק ןיד תורת חכם‬  ‫רסב‬

‫שבעל פה שיש חשש ביטול לתורה ממש‪ ,‬אמרינן עת לעשות לה'‪ ,‬מה שאין כן‬
‫בכתיבת מגילה שלא תתבטל תורה שילמדו בדוחק ארבעה חמישה בספר אחד לא‬
‫אמרינן "עת לעשות לה'"‪ ,‬ואין הכי נמי במקום שיהיה חשש ביטול תורה ממש‪ ,‬גם‬
‫הרמב"ם יודה להתיר‪ ,‬וכמו שכתב מרן הב"י בתירוצו הראשון על הרי"ף‪ .‬וכיוצא‬
‫בזה כתבו בספר יד דוד‪ ,‬ובספר נחלת משה‪ ,‬על מסכת בב"ק (דף ג‪ ).‬תוד"ה‬
‫כמתרגם רב יוסף‪ ,‬דכתבו שם התוספות דמה שרב יוסף היה רגיל בתרגום ולא‬
‫במקרא הוא בגלל שהיה בקי בו ולא מטעם איסור דברים שבכתב אי אתה יכול‬
‫לאומרם על פה [דרב יוסף היה סגי נהור ולא יכל לומר מתוך הכתב] דאין לך "עת‬
‫לעשות לה'" גדול מזה‪ ,‬ובודאי היה מותר לו לאומרם על פה‪ .‬והקשו המפרשים‬
‫הנ"ל‪ ,‬הרי רב יוסף גופיה בגיטין (דף ס‪ ).‬לא סבירא ליה האי טעמא להתיר משום‬
‫"עת לעשות לה'" גבי ספר הפטרה ותירצו דבטעם גדול כי האי דהוה סגי נהור‬
‫דאי אפשר בענין אחר‪ ,‬אפשר דאף רב יוסף מודה וכו'‪ ,‬מה שאין כן בספר הפטרה‬
‫שאינו דוחק כל כך גדול‪ ,‬שהציבור יכולים לקנות במאמץ‪ ,‬בכהאי גוונא לא התיר‬

                                                                        ‫עש''ב‪ .‬ודו"ק‪.‬‬

            ‫מהגמרא בגיטין מוכח שמותר לכתוב פסוקים לצחות הלשון‬
‫ח‪ .‬והנה יש להקשות לכאורה מגמרא ערוכה במסכת גיטין (דף ו‪ ):‬וזה לשונה‪ :‬מאן‬
‫לימא לן דרבי אביתר בר סמכא הוא וכו'‪ ,‬וכתב ליה בלא שירטוט וכו'‪ ,‬ע"ש‪,‬‬
‫הנה העולה מדברי הגמ' שר' אביתר כתב פסוקים במכתב והעירו עליו כיצד כתב‬
‫פסוקים אלו בלא לשרטט‪ .‬ויש להקשות‪ ,‬דמשמע שאם ישרטט ניחא‪ ,‬ומדוע? הרי‬
‫יש איסור בכתיבת פסוקים‪ ,‬דהיינו מגילה מגילה כמו שכתבנו לעיל בדעת‬
‫הרמב"ם והרא"ש‪ ,‬דאין כותבים מגילה לתינוק להתלמד‪ ,‬ואף להרי"ף שהתיר‪ ,‬מוכח‬
‫מהרבה פוסקים שהתיר רק לצורך‪ ,‬אבל שלא לצורך לא התיר וכאשר נבאר בס"ד‬
‫לקמן (אות ט')‪ .‬ובקושיה כעין זו נתקשה הב"ח (יו"ד סימן רפד) ומדבריו יש ללמוד‬
‫שרבי אביתר כתב הפסוקים בשינוי‪ ,‬דהיינו שלשה שלשה‪ ,‬ולכן מבחינת כתיבת‬
‫פסוקים שרי‪ ,‬דבשינוי מותר כדמוכח לעיל‪ ,‬וכל קושית הגמרא היתה מדוע לא‬
‫שירטט‪ .‬ומוכח מדברי הב"ח דסבירא ליה דאיסור כתיבת פסוקים מיירי בכל מצב‬
‫אפילו אינם נכתבים לצורך לימוד אלא לצחות הלשון (פירוש‪ ,‬שמשתמשים‬
‫בפסוקים כדי שלשון המכתב יהיה צח ויפה יותר)‪ ,‬אפילו הכי אסור עד שיכתבם‬

                                                                      ‫בשינוי‪ ,‬עכת"ד‪.‬‬

‫והנה הגאון הפני יהושע (גיטין דף ו‪ :‬על תוד"ה אמר רבי יצחק) כתב לתמוה על דברי‬
   257   258   259   260   261   262   263   264   265   266   267