Page 269 - Step and repeat document 1
P. 269
תורת חכם 'ב ענף -האשורי בתכהו הורתה יקוספ תשודק רסט
שנעשה הדבר ע"י מחשב או דפוס חשמלי או צילום ,דבכהאי גוונא אין עליהם דין
כתב כלל ושרי .ועיין בשו"ת יחוה דעת (ח"ה סי' כו 9ובח"ג סי' עט) ובשו"ת שבט הלוי
(ח"ב יו"ד סי' קמג ס"ק ב) ובספר יסודי ישורון (על ל"ט מלאכות ,מלאכת הכותב) שכל קדושת
הכתב הוא דוקא כשכותב ביד ,ואף אותם הפוסקים (עי' ט"ז ומג"א או"ח סימן רפב)
שהחשיבו את הדפוס ככתב כשר ,זהו דוקא בדפוס שהיה בזמנם ,שהיתה עשייתו
ביד ,אבל הדפוס שלנו ,שהוא ע"י חשמל וכ"ש אלו שהם בצילום ,אין בהם קדושה
כל כך ואין להם דין כתב שאין זה מעשה כתיבה כלל .ולפי מה שביארנו לעיל,
שכל שנכתב הפסוק בשינוי מכתיבת ספר תורה אין בו איסור כתיבת מגילה ,כגון
כתיבה חסרה או כתב משיטה וכדומה וכל שכן בנידון דידן שנעשה בצילום
וכדומה שאין כאן דין כתב כלל שאין בזה איסור מגילה וכן יש להבין מדברי
התשב"ץ (ח"א סי' ב' .ועי' לעיל אות ט') וזה לשונו :זה הכלל כל כתיבה שיפסול בה ספר
תורה מותר לכתוב המגילה הזו ודוקא פיסול באיכות הכתיבה ,אבל פיסול אחר לא
שהרי אמרו בפרק כל כתבי (דף קטו ):שאם היו כתובים בסם בסיקרא מצילין מן
הדלקה אע"פ שס"ת נפסל בכך שהרי שנינו פסול זה במגילה בפ"ב דמגילה (יז)
כ"ש ס"ת נפסל בכך ואפ"ה מצילין מן הדלקה וגם ההיא דפרק הניזקין דפרשת
סוטה טבלא של זהב היתה ופסול לס"ת דבעינן על גויל או קלף ואפ"ה לא הות
שריא אלא בסירוגין וגם הלוחות שכותבים בהם המגילה הזאת להתלמד בה אינם
.9הנה בשו"ת יחוה דעת (שם) הביא דברי המג"א (ריש סי' רפד) שכתב שאע"פ שבזמן התלמוד הותר
לכתוב ספר הפטרות מ"מ בזמן הזה שנתפשטו ספרי הדפוס בעולם ונמכרים בזול יש לומר שאסור
לכתוב הפטרות בלבד מאחר שאפשר לקרוא בספר תנ"ך שלם שבדפוס ,שיש לו שם של כתיבה.
וכתב עליו מרן הגרע"י (שליט"א) זצ"ל ,דיש להעיר על המג"א מדברי עצמו (סי' שא ס"ק נח) שהביא
דברי הר"ן שהטעם שמותר להסתפג באלונטית ולהביאה בידו ולא חששו שמא יסחוט ,משום שאי
אפשר לעמוד בלא רחיצה וסיפוג ,לכן לא גזרו חכמים על זה .וכתב ,לכאורה משמע שבזמן הזה
שאפשר בלא רחיצה אסור להסתפג ,שמא יסחוט ,אבל יש לומר שכיוון שלא גזרו מטעם שא"א בלי
רחיצה ,גם בזמן הזה שבטל הטעם זה יש להתיר וכמו שכתב כיוצא בזה בב"י (סי' יג) ע"כ .ולפ"ז
גם כאן כיוון שבזמן חכמי התלמוד הותר לקרוא בספר הפטרות ,גם בזמננו שבטל הטעם (שהרי
כיום יכול הציבור לקנות תנ"ך שלם) נשאר ההיתר במקומו .עכת"ד .ונלע"ד לבאר דברי המג"א דיש הבדל
בין שני הנידונים ,דבנידון הרחיצה הרי מעולם לא גזרו בו חז"ל ונכון שהיה הדבר מותר מטעם
מסויים ,מ"מ במציאות לא גזרו ,ואע"פ שבזמנים יותר מאוחרים נתבטל אותו הטעם מ"מ אין אנו
יכולים לבוא כעת ולגזור ,שהרי חז"ל לא גזרו ולכן נשאר הדבר בהיתרו ,משא"כ בנידון כתיבת ספר
ההפטרה שמעיקר הדין אסור לכתוב מגילות מגילות ,אלא שחז"ל באו והתירו משום "עת לעשות
לה'" דאין לכל ציבור יכולת לכתוב ספר נביא שלם ,לפ"ז בימינו שיש אפשרות לכתוב ספר נביא
שלם הרי שחוזר הדבר לאיסורו הקודם ,כנלע"ד בדברי המג"א .וע"ע בזה בקובץ נר יצחק ,ובאו"ת
מרחשון תשנ"ג (סי' טז אות ה').
