Page 242 - Step and repeat document 1

‫'י ןמיס ‪ -‬םכח דימלתו םכח ראותה תרדגה תורת חכם‬ ‫רמב‬

‫דילמא אע"ג דלית ביה כל הנך מילי שהוא מגדולי עירו לכל מילי דאורייתא‬
‫וקובע בה עיתים קרינא ביה אל השופט וגו' וקונסין אותו כריש לקיש? תשובה‪,‬‬
‫בירושלמי לא גרסינן המבייש את החכם ולא את תלמיד חכם אלא את הזקן‪ ,‬וכו'‪,‬‬
‫מיהו ודאי בירושלמי נסיב חכם בלשון זקן וכו' ולשון תורה הוא דכתיב והדרת פני‬
‫זקן ובא פירושו במסכת קידושין (דף לב‪ ):‬זה שקנה חוכמה‪ .‬ולפיכך כל שמכבדין‬
‫אותו מחמת תורתו ומהדרין אותו ועומדין מפניו בכלל זה‪ .‬והטענה בזה שכל‬
‫שקובע עיתים לתורתו וחכם במקומו עד שמכבדין אותו הכל בשביל תורתו ובא‬
‫אחד וביזהו הרי זה כמבזה תורתו‪ ,‬שהרי הכל חוששין לתורתו ומכבדין אותו‬
‫מחמתה‪ ,‬וזה אינו חושבה ומבזה אותו‪ ,‬הרי זה כאומר שאינו חושש לתורתו‪ ,‬ואף‬
‫תלמיד חכם זה בושתו מרובה שכל שהאחרים מכבדים וזה מבזה בושתו מרובה‬
‫והילכך נותן לו דמי בשתו מושלם‪ ,‬שאם אין אתה אומר כן אנו נאמר שלא נאמרו‬
‫דברים אלא בגדול כרבי יהודה ברבי חנינא שבו הוא שעשה רבי שמעון בן לקיש‬
‫מעשה‪ .‬ומ"מ צריך לדקדק בדבר היטב שיהא אותו תלמיד חכם נוהג כשורה הולך‬
‫בנחת עם הבריות ומשאו ומתנו באמונה עמהם כדרכן של תלמידי חכמים‪ ,‬הא לאו‬
‫הכי הוא עצמו מבזה עצמו ומבזה תורתו ומשניא עצמו ותורתו ואין אחרים חייבים‬
‫בכבודו‪ .‬ואם תלמיד חכם שמניח עסקיו ועוסק במלאכת שמים‪ ,‬זה דבר ברור הוא‬
‫שאף בני עירו חייבים לעשות מלאכתו‪ .‬עכ"ל‪ .‬וע"ע בתשובות הרשב"א (ח"א סי' קעט‪,‬‬

‫וסי' תעה)‪.‬‬

‫והנראה מדברי הרשב"א שסובר שדין המבייש תלמיד חכם אינו תלוי בתלמיד חכם‬
‫גמור‪ ,‬אלא כל מי שמכבדים אותו כתלמיד חכם‪ ,‬הרי שהמבזה אותו נחשב‬
‫כמבזה תורתו‪ .‬ולפי זה אין לנו הוכחה מדברי הרשב"א אם נשתנתה הגדרת תלמיד‬
‫חכם בזמננו‪ ,‬אלא שמ"מ למדנו שדין זה של ליטרא דדהבא נוהג גם בימינו ואין‬
‫צריך שיהיה תלמיד חכם גמור אלא כל שנחשב חכם בעירו ונוהגים בו כבוד‬
‫מחמת תורתו הוא בכלל תלמיד חכם לעניין זה‪ ,‬והטעם משום שעיקר דין ליטרא‬
‫דדהבא הוא משום כבוד התורה‪ ,‬והמודד לזה הוא מי שמכבדים אותו מחמת תורתו‪.‬‬

‫ונראה שאף הרא"ש בתשובה סבר כן שכתב (כלל טו סי' י') וז"ל‪ :‬אשר שאלת על‬
‫תלמיד שביישוהו בדברים וכו' ונסתפקת במש"כ הר"מ ז"ל שהמבייש‬
‫תלמיד חכם שקונסין אותו ליטרא זהב‪ .‬דע כי בירושלמי איתא שהמבייש את הזקן‬
‫וכו'‪ ,‬זקן זה שקנה חכמה והיינו ת"ח שתורתו אומנותו‪ ,‬והיינו שקובע עיתים לתורה‬
‫ואינו מבטל לימודו אלא בשביל מזונותיו‪ ,‬כי אי אפשר לו ללמוד בלא מזונות‪ ,‬כי‬
‫אם אין קמח אין תורה וכו'‪ .‬הילכך כל אדם שעושה תורתו קבע ומלאכתו עראי‬