Page 239 - Step and repeat document 1
P. 239

‫תורת חכם 'ב ענף ‪ -‬חכם דימלת ןיד ונימיב גהונ האם רלט‬

            ‫דעת התשב"ץ שהיקף ידיעות הת"ח בתלמוד השתנה בימינו‬
‫ב‪ .‬ולעומתם מצאתי בשו"ת התשב"ץ (ח"א סי' לג) הגדרה אחרת לתלמיד חכם בימינו‬
‫ושם התייחס התשב"ץ לדין נידוי ולדין חכם בימיו‪ ,‬וכתב שלתלמיד חכם בעינן‬
‫ארבעה תנאים‪ ,‬התנאי הראשון‪ ,‬וז"ל‪ :‬שלמד כל התלמוד בעניינים הנוהגים‪ ,‬לאפוקי‬
‫הלכתא למשיחא לפי שלא מצאו כל אנשי חיל ידיהם ללמוד כל כך‪ ,‬ורבה בר‬
‫אבוה אמר ליה אליהו‪ ,‬לא תני מר סדר טהרות (ב"מ קיד‪ ):‬ושם (קט‪ ):‬אמר ליה רב‬
‫אשי לרב אחא בריה דרב יוסף כי מטית סדר קודשים תא אקשי לי‪ .‬ועוד כיון‬
‫שאין הדינים ההם נוהגין ואין גורסין אותם אלא משום דרוש וקבל שכר כדאיתא‬
‫בפרק ארבעה מיתות (סנהדרין נא‪ ):‬ובזבחים (מה‪ ).‬תלמיד חכם אע"פ שלא ידעם ראוי‬
‫הוא למנותו פרנס‪ .‬ובירושלמי (מו"ק פ"ג ה"ז) [הובא לעיל ענף א' אות ו'‪ ,‬ע"ש] איזהו‬
‫תלמיד חכם‪ ,‬אמר רבא בר ממל כל שהוא יודע לבאר משנתו‪ ,‬ואנן אפילו רבבינן‬
‫לא חכמין מבארה מתניתין‪ ,‬נראה שהכל לפי הדורות‪ ,‬שכל שהוא גדול בדורו‪ ,‬הוא‬

                                               ‫ראוי לכל מה שראוי גדול שבגדולים‪.‬‬

‫התנאי השני‪ ,‬צריך שיהא תלמודו שגור בפיו וידע להוציא ממנו דינין על קו‬
‫היושר‪ ,‬שאם למדו ולא ידע מוצא הדין מהיכן הוא בתלמוד‪ ,‬אינו בכלל זה‪,‬‬

                          ‫שהרי אמרו ששואלין אותו דבר הלכה בכל מקום ואומר‪.‬‬

‫ועוד תנאי שלישי‪ ,‬ואע"פ שלא הזכירוהו אבל הוא צריך על כל פנים‪ ,‬והוא שלא‬
‫פירש מתלמודו לענייני העולם אלא לצורך הכרחי לפרנסתו או לצרכי ציבור‬

                                                                  ‫המוטלים עליו וכו'‪.‬‬

‫ועוד תנאי רביעי‪ ,‬שלא יהא סנו שומעניה‪ ,‬שאם היה כן אין ראוי לחוש לכבודו‪,‬‬
‫ואדרבה שרי לבזויה וכו' ופרש"י (מגילה דף כה‪ ):‬יצא עליו שם של נואף‪ .‬וכו'‬
‫וה"ה לכל עבירה שמתחלל שם שמים בשבילו עד שאומרים הבריות אשרי בני‬
‫אדם שלא למדו תורה וכו' עכ"ל‪ .‬וע"ע בשו"ת התשב"ץ (ח"א סי' קמו) שכתב לקראת‬
‫סוף דבריו וז"ל‪ :‬נמצא שעלה בידינו מזה‪ ,‬שכל תלמיד חכם שהגיע להוראה‪ ,‬וראוי‬
‫לדרוש ברבים‪ ,‬ותורתו אומנותו‪ ,‬ופירקו נאה‪ ,‬ויש בו יראת שמים‪ ,‬בני עירו מצווין‬
‫למטרח בריפתיה‪ ,‬ולעשות מלאכתו‪ ,‬ולכבד פסיקתו כראוי וכהוגן לכבוד תורתו‬
‫וכו'‪ ,‬וכל המהנו מנכסיו‪ ,‬ומארחו‪ ,‬ומשיא לו את בתו‪ ,‬ועושה לו פרקמטיא כדי שלא‬
‫יתבטל מתורתו‪ ,‬יש לו שכר טוב וחלק בשכר תורתו‪ ,‬וזוכה לתחיית המתים וכו'‬
‫ע"ש‪ .‬והעולה מדברי התשב"ץ שדין התלמיד חכם נשתנה בימיו מזמן התלמוד‪,‬‬
‫שאם בזמן התנאים ובמיוחד עד זמן החורבן‪ ,‬היה צריך התלמיד חכם לדעת את כל‬
   234   235   236   237   238   239   240   241   242   243   244