Page 235 - Step and repeat document 1

‫תורת חכם 'א ענף ‪ -‬ברו םכח דימלתו םכח ראותה תגדרה רלה‬

‫בגדר תלמיד חכם‪ .‬ע"ש‪ .‬והבאנו דבריו בהערה לעיל (אות ח') ע"ש‪ ,‬נמצא דיש לחלק‬
‫בין חכם הראוי למנותו פרנס על הציבור לבין חכם לעניין קידושין‪.‬‬

‫חכם ותלמיד חכם צריך שיהיו יראי שמים‬
‫יד‪ .‬עוד תנאי נזכר בדין תלמיד חכם והוא שיהיה ירא שמים וז"ל התשב"ץ (ח"א סי'‬
‫לג‪ ):‬ויש עוד תנאי והוא שלא יהא סנו שומעניה‪ ,‬שאם היה כן אין ראוי לחוש‬
‫לכבודו‪ ,‬ואדרבה שרי לבזויה וכו'‪ .‬ופרש"י (מגילה כה‪ ):‬יצא עליו שם של נואף‪ .‬וכו'‪.‬‬
‫וה"ה נמי לכל עבירה שמתחלל שם שמים בשבילו עד שאומרים הבריות אשרי בני‬
‫אדם שלא למדו תורה וכו'‪ ,‬שלא המדרש עיקר אלא המעשה‪ ,‬וכו'‪ .‬אי איכא יראת‬
‫ה' אין ואי לא לא‪ ,‬וכו'‪ .‬אוי לו לתלמיד חכם שעוסק בתורה ואין בו יראת שמים‬

‫וכו'‪ .‬ע"ש‪.‬‬

‫עד כאן כתבנו לברר מי נקרא תלמיד חכם בזמן התלמוד‪ ,‬ויש לנו לברר מה גדרי‬
‫תלמיד חכם בימינו‪ ,‬וזה נעשה בס"ד בתשובה הבאה‪.‬‬

‫בסיכום‪:‬‬
‫א‪ .‬חכם הוא תואר נרדף לתואר רב‪ ,‬וכל מי שראוי להוראה וקיבל רשות מרבותיו‬
‫להורות דהיינו שנסמך‪ ,‬נקרא בתואר רב או בתואר חכם‪ .‬ונקרא בתואר חכם‬
‫סתם משום שהתורה היא החכמה הגדולה ביותר ולא היה צורך לפרט באיזה תחום‬
‫הוא חכם‪ .‬אומנם מצינו בתלמוד שתואר חכם נתייחד יותר למי שמונה להורות‬
‫בדיני איסור והיתר‪ ,‬בדומה לתואר אב בית דין ודיין למי שנתמנה לדון בדיני‬

‫נזיקין ואישות‪.‬‬

‫ב‪ .‬הראוי לתואר חכם הוא מי שלמד את כל התלמוד בעמקות ובסברא ישרה‪ ,‬ולא‬
‫רק ידיעה בגירסא‪ ,‬שהרי בזמנם היה כל התלמוד נלמד רק בעל פה ולא נכתב‪,‬‬

‫ויודע להשיב דבר הלכה בכל התלמוד‪.‬‬

‫ג‪ .‬בהגדרת תלמיד חכם נחלקו הגאונים והראשונים‪ .‬יש אומרים שיש ב' הגדרות‬
‫לתלמיד חכם‪ ,‬יש תלמיד חכם שהוא יודע להשיב דבר הלכה בכל התלמוד‬
‫ואפילו במסכת כלה‪ ,‬וזהו תלמיד חכם גמור‪ ,‬והוא ראוי למנותו פרנס על הציבור‪.‬‬
‫ומסכת כלה‪ ,‬יש מפרשים שהכוונה לברייתא כלה בלא ברכה אסורה לבעלה כנידה‪,‬‬

‫והכוונה שיודע כל התלמוד אפילו מסכת כלה שאין רגילות ללומדה‪.‬‬

‫ד‪ .‬יש מבארים כלה מלשון דרשה‪ ,‬והכוונה לזמן כלה שאז היו מתקבצים כל‬
‫החכמים ודנים בנושאים מפורסמים שידועים לכולם‪ ,‬ומי שיודע להשיב בהם‬