Page 231 - Step and repeat document 1
P. 231

‫תורת חכם 'א ענף ‪ -‬ברו םכח דימלתו םכח ראותה תגדרה רלא‬

‫ועונה אפילו במסכת כלה‪ ,‬יש מפרשים לקולא שאין צריך שיהיה בקי בכל הש"ס‬
‫ויש מפרשים לחומרא שצריך שיהיה חכם גדול הבקי בכל הש"ס ויכול לענות בפני‬

                                                                         ‫כל החכמים‪.‬‬

‫והנה רש"י התוספות הריטב"א והרשב"ץ פירשו שמסכת כלה הכוונה לברייתא כלה‬
‫בלא ברכה ואילו לפי פירוש הגאונים הכוונה לזמן כלה‪ .‬אומנם מה שפירשו‬
‫שצריך שיהיה בקי בכל התלמוד זהו כפירוש הלחומרא של הגאונים‪ ,‬אלא שפירוש‬
‫הגאונים הוא קצת יותר לחומרא‪ ,‬שהרי לדעת את כל התלמוד ולהשיב בפני כל‬
‫החכמים‪ ,‬צריך שיהיה יותר חכם מאשר לדעת את כל התלמוד ומסכת כלה‪.‬‬
‫והעולה מדברי הגאונים‪ ,‬דלפי הפירוש הראשון של הגאונים דלקולא קאמר‪ ,‬נמצא‬
‫שאין צריך התלמיד חכם להיות בקי בכל התלמוד‪ ,‬אלא כל שיודע להשיב במקום‬
‫שעוסק נקרא תלמיד חכם וראוי למנותו פרנס על הציבור‪ .‬ולפירוש זה אתי שפיר‬
‫דברי רבי יוחנן בהמשך שאמר דאי בחדא מסכתא יהיה פרנס באתריה ואם בכל‬
‫התלמוד בראש הישיבה‪ .‬ולפירוש זה אתי שפיר גם דברי הגמרא בקידושין (דף מט‪):‬‬
‫על מנת שאני תלמיד חכם וכו' כל ששואלין אותו בכל מקום "דבר אחד בלימודו"‬
‫ואומרו ואפילו במסכת כלה‪ ,‬והכוונה שאין צריך שיהיה בקי בכל התלמוד אלא כל‬
‫שיודע להשיב במה שלומד נחשב לתלמיד חכם ואתי שפיר כמו שפירשו בתוספות‬
‫ר"י הזקן (שם) לקולא וז"ל‪ :‬בכל מקום‪ ,‬באיזה מקום מן המקומות שיהיה‪ .‬כלה‪,‬‬
‫דרשה כמו אגרא דכלה דוחקא ור"ש פירש אפילו במסכת כלה שאין בה עומק‬
‫וברייתא היא וכו' והעיקר מה שפירשנו שכל מה שדורשין בהלכות מועדות שהכל‬
‫בקיאין בה וכו' יוצא ששם תלמיד מונח אפילו במי שלא למד אלא עניין אחד‪.‬‬
‫ע"ש‪ .‬וכ"כ התוספות בשבת (דף קיד‪ ).‬בשמו‪ .‬ע"ש‪ .‬וכן נראה קצת בדעת המאירי‬
‫שכתב (שבת דף קיד‪ ).‬וז"ל‪ :‬איזהו תלמיד חכם שראוי למנותו פרנס על הציבור כל‬
‫ששואלים אותו דבר הלכה בכל מקום ואומר ואפילו במסכת כלה‪ ,‬כלומר אף על‬
‫פי שאינה רגילה‪ .‬וי"א בה להקל וגורסים בהלכות כלה [כלומר] בהלכות מועדות‪,‬‬
‫שהיה מנהגם לדרוש בהם תמיד‪ ,‬ובכלל זה בכל עניינים שצריכים לאיסור והיתר‪,‬‬
‫ואע"פ שאינו בקי כל כך בדינים‪ .‬וכן יראה לפרש ממסכת תענית כמו שהתבאר‬
‫שם (דף י‪ .):‬עכ"ל‪ .‬משמע שנוטה דעתו לקולא‪ .‬ובהמשך דבריו כתב וז"ל‪ :‬תלמיד‬
‫חכם הראוי להשיב כראוי לכל שהוא שואלו במסכתא שהוא עסוק בה‪ ,‬ראוי‬
‫למנותו פרנס בעירו אע"פ שלא ידע להשיב במסכתות אחרות‪ ,‬שהרי אמרו כי‬
‫קאי רבי בהאי מסכתא לא תשייליה במסכתא אחריתי וכו'‪ .‬ע"ש‪ .‬מיהו מכאן אין‬
‫ראיה די"ל שבקי בכל התלמוד‪ ,‬אלא שעונה רק במקום שעסוק בו כרגע‪ ,‬וכדוגמת‬
   226   227   228   229   230   231   232   233   234   235   236