Page 230 - Step and repeat document 1

‫'י ןמיס ‪ -‬םכח דימלתו םכח ראותה תרדגה תורת חכם‬ ‫רל‬

‫שראוי למנותו פרנס תלמיד ששואלין אותו דבר הלכה בתלמודו ואפילו במסכת‬
‫כלה‪ .‬וסיכם דבריו‪ :‬נמצאת למד‪ ,‬דתלמיד סתם הוא מי שיודע מסכת הסדורה לו‪,‬‬
‫ואין זה ראוי למנותו פרנס‪ .‬וחכם שקורין אותו בכל מקום תלמיד חכם הוא שיודע‬
‫להשיב בכל מקום‪ ,‬וזה ראוי למנותו פרנס על הציבור וגם יכול לנדות לכבודו‪.‬‬
‫עכת"ד‪ .‬עש"ב‪ .‬והעולה מדבריו‪ ,‬שחכם נקרא מי שהיה יודע להשיב בכל התלמוד‪,‬‬
‫ולפעמים נקרא גם תלמיד חכם‪ ,‬וכזה ראוי למנותו פרנס על הציבור‪ .‬ואין בדבריו‬
‫סתירה למה שכתבנו בריש דברינו בהגדרת חכם‪ ,‬שלעולם חכם הוא היודע בכל‬
‫התלמוד ומונה כבר פרנס על הציבור‪[ .‬או אפילו נסמך להוראה ויש לו רשות לדון‬
‫אף שלא מונה פרנס על הציבור בפועל]‪ .‬ותלמיד חכם נקרא מי שעדיין לא נסמך‬
‫ולא מונה כפרנס‪ ,‬אף על פי שהוא יודע כחכם עצמו בכל התלמוד‪ ,‬ושווים בזה‬
‫שיודעים להשיב בכל התלמוד‪ .‬ומ"מ חלוק התשב"ץ על רש"י בהגדרת התלמיד‬
‫חכם‪ ,‬שלדבריו אם אינו יודע בכל התלמוד אינו נקרא תלמיד חכם אלא תלמיד‬
‫בסתם‪ ,‬מה שאין כן לרש"י שאם יודע במסכתו גם נקרא תלמיד חכם‪ ,‬אלא שאין‬

‫ראוי למנותו פרנס על הציבור‪.‬‬

‫שיטה אחרת בביאור כל ששואלין אותו בכל מקום ועונה‬

‫יא‪ .‬אלא שפירוש זה של הראשונים הנ"ל אינו מקובל על הכל דהנה בספר אוצר‬
‫הגאונים (שבת דף קיד‪ .‬חלק הפירושים) כתבו וז"ל‪ :‬אמר רבי יוחנן וכו' ופי' כלה‬
‫שהיו מתקבצין כל החכמים פעמים בשנה באדר ובאלול ועוסקין בתנויי ומפלפלין‬
‫בחכמה‪ ,‬הישיבה כולה [סורא ופומבדיתא] ומאן דמפרש וטעה כי כלה מסכתא היא‬
‫בפני עצמה טעותא היא בידיה דלא מצינו מסכתא בעולם אלא שיתא סדרי דאינון‬
‫שישים מסכתות וכו'‪ .‬והאי דרבי יוחנן מפרש תרי פירושי‪ ,‬חדא‪ ,‬דהאי דקאמר‬
‫ואפילו במסכתא דכלה‪ ,‬לקולא קאמר‪ ,‬כלומר בכל מקום ואפילו במסכתא דכלה‬
‫אם ישיב בכל הלכה שישאלו ממנה ואע"פ שתדיר בה באותו עת שעוסקין בה‬
‫באלול ובאדר ורגיל בה אם ישיב בכל המסכתא אפילו באותו עת ראוי למנותו‬
‫פרנס על הציבור‪ .‬ואית דמפרשי דלחומרא קאמר כלומר בכל מקום בתלמוד‬
‫ואפילו במסכתא דכלה ששם מקובצים כל החכמים ומי שנשאל באותו עת ומשיב‬
‫בפני כולן ודאי אינו משיב אלא מרוב חכמה שבו ועל פי ההלכה ומי שיש בו‬
‫חכמה כל כך שידע להשיב באותו עת ודאי ראוי למנותו פרנס‪ .‬עכ"ל‪ .‬נמצא ביאור‬
‫הגמרא על פי הגאונים‪ ,‬שמסכת כלה הכוונה לזמן אלול ואדר‪ ,‬שאז היו מתקבצים‬
‫כל החכמים ועוסקים בנושאים מסוימים‪ .‬ומה שאמרו ששואלים אותו כל דבר‬