Page 226 - Step and repeat document 1

‫'י ןמיס ‪ -‬םכח דימלתו םכח ראותה תרדגה תורת חכם‬ ‫רכו‬

‫רש"י והתוספות יש ב' דרגות בתלמיד חכם יש תלמיד חכם שראוי למנותו פרנס‬
‫על הציבור דהיינו שימונה לרב להורות הדינים ולהשיב הלכה לשואלים ובזה בעינן‬
‫שידע להשיב בכל מקום בתלמוד‪ ,‬או לפחות למד את כל התלמוד ויודע להשיב בו‬
‫אם עוסק בו‪ ,‬כמו שכתבנו לעיל‪ .‬ויש דרגה אחרת דכל שיודע להשיב במה שלומד‬
‫גם הוא בגדר תלמיד חכם אלא שזה אינו ראוי למנותו פרנס על הציבור‪ 5.‬וכן‬
‫משמע מדברי הריטב"א בחידושיו לקידושין (דף מט‪ ):‬שהרגיש בסתירה בין הגמרא‬
‫בקידושין לגמרא בשבת ויש להבין מדבריו שיש ב' הגדרות לתלמיד חכם וז"ל‪:‬‬
‫איזהו תלמיד כל ששואלין אותו דבר הלכה בתלמודו ואומר ואפילו במסכת כלה‪.‬‬
‫הכא משמע דלקולא נקטינן מסכת כלה‪ ,‬ואילו בפרק אלו קשרים (שבת קיד‪ ).‬אמרינן‬
‫איזהו תלמיד חכם כל ששואלין אותו דבר הלכה בכל מקום ואומר ואפילו במסכת‬
‫כלה‪ ,‬אלמא מסכת כלה חמורה היא‪ .‬והנכון שמסכת כלה כאן וכאן חדא היא והוא‬
‫אומר מסכת שפתיחתה כלה בלא ברכה ומסכתא קטנה וקלה היא כדמשמע הכא‬
‫ומחמת כך אינה שגורה בפי החכמים ומשום הכי אמרינן התם שצריך תלמיד חכם‬
‫שיהא בקי בכל התלמוד ואפילו במסכת כלה שאין דרך להיות רגילים בה‪ .‬וכ"כ‬
‫בחידושי הריטב"א (שבת קיד‪ ).‬פי' דאף על גב דמסכתא קלה היא מ"מ לא רגילי בה‬

‫אינשי‪ .‬עכ"ל‪.‬‬

‫וכן נראה להוכיח מגמרא תענית (דף י'‪ ):.‬דאמרו הגיע י"ז במר חשוון ולא ירדו‬
‫גשמים התחילו היחידים מתענים [לאפוקי שאין גוזרין תענית ציבור] ושאלו‬
‫בגמרא מאן יחידים אמר רב הונא רבנן‪ .‬עוד שם בגמרא ת"ר אל יאמר אדם‬

‫‪ .5‬ויש להביא כאן דברי הגאון הרב משה מרדכי אפשטיין זצ"ל בהקדמה לספרו לבוש מרדכי וז"ל‪:‬‬
‫כי יש לימוד ויש לימוד‪ ,‬מצינו אשר אמרו חז"ל בקידושין (דף מט‪ ):‬כי תלמיד ששואלין אותו דבר‬
‫הלכה במסכת אחת ואפילו במסכת כלה ויודע להשיב נקרא תלמיד חכם‪ ,‬וכנגד זה אמרו בברכות‬
‫(דף מז‪ ).‬כי רמי בר חמא לא רצה לצרף אחד לזימון‪ ,‬שלמד ספרא וספרי והלכתא בחושבו אותו‬
‫לעם הארץ יען שלא שימש תלמידי חכמים‪ .‬כמה ההרחק גדול‪ ,‬זה למד מסכת אחת ונקרא תלמיד‬
‫חכם וזה למד כל הש"ס ונקרא עם הארץ‪ ,‬יען כי עיקר ידיעת התורה לא בקיאות צורת הדברים‪,‬‬
‫אך עיקר הידיעה היא סברת והבנת הדברים כמאמר חז"ל בברכות אגרא דשמעתא סברא‪ .‬אם אחד‬
‫בקי בהלכה אחת ואינו יודע סברת והרגש הדברים לא נוכל לומר כי חסר לו מקצת הדבר‪ ,‬אך‬
‫כל הדבר חסר לו כי עיקר הדבר הוא סברת הדבר‪ .‬ועי"ז ע"י הסברא מתהפך הדינים היוצאים מן‬
‫הקצה אל הקצה‪ .‬ועל כן אמרו חז"ל בסוטה (דף כב) התנאים‪ ,‬ופירשו שם שהם המורין הלכה מתוך‬
‫משניות שלמדו‪ ,‬מבלי העולם‪ ,‬אף שלמדו משניות אך כיון שלא למדו גמרא היינו סתירות קושיות‬
‫ופירוקים ולא למדו דרכי העיון לרדת לעומק הדברים לא יוכלו להורות‪ .‬ומשום זה אף מי שלמד‬
‫כל הש"ס אם לא הורגל בדרכי הסברות עם הארץ נקרא‪ .‬אך מי שלמד מסכת אחת ובה נשא ונתן‬
‫והתרגל לקנות סברת הדברים ואם ישאלוהו הלכה יאמר כדינו‪ ,‬זה יקרא תלמיד חכם כי הוא כבר‬

‫התרגל להבין ולהורות וכל דבר הלכה שישמע ינתחנה ועד תכליתה יגיע‪ .‬וכו'‪ .‬עש"ב‪.‬‬