Page 229 - Step and repeat document 1
P. 229

‫תורת חכם 'א ענף ‪ -‬ברו םכח דימלתו םכח ראותה תגדרה רכט‬

‫על שניהם קורעים במועד‪ ,‬וכן קורעים עליהם בשמועה קרובה‪ ,‬דהיינו אחר מיתה‬
‫בתוך שלושים יום‪ .‬וכן מוכח מהירושלמי הנזכר לעיל (אות ו') שדין החכם והתלמיד‬
‫חכם שווה לעניין זה וכן הוא בטור ובש"ע (יו"ד סי' שמ ס"ז) וז"ל‪ :‬על חכם ועל תלמיד‬
‫חכם ששואלין אותו דבר הלכה בכל מקום ואומרה קורעין עליו וכו'‪ .‬עכ"ל‪ .‬וכן‬
‫כתב הב"ח (או"ח סי' תקמז ד"ה חכם)‪ .‬נמצא שהתלמיד חכם שראוי למנותו פרנס על‬

               ‫הציבור‪ ,‬שווה דינו לדין החכם שהוא כבר משמש פרנס על הציבור‪.‬‬

                                 ‫שיטת התשב"ץ‬
‫י‪ .‬ובחפשי מצאתי שישב על מדוכה זו בשו"ת התשב"ץ לרבי שמעון בר צמח (ח"א‬
‫סי' לג) ושם היה נידונו לעניין נידוי ודן מי יכול לנדות לכבודו‪ .‬וכתב שרק חכם‬
‫גדול יכול לנדות לכבודו ומה שאמרו בגמרא (מועד קטן דף טז‪ ):‬שתלמיד חכם שנידה‬
‫לכבודו נידויו נידוי‪ ,‬הכוונה לתלמיד שהוא עצמו חכם‪ .‬והביא ראיה מדברי הגמרא‬
‫שבת (דף קיד‪ ).‬אמר רבי יוחנן איזהו תלמיד חכם שממנין אותו פרנס על הציבור‪ ,‬זה‬
‫ששואלין אותו דבר הלכה בכל מקום ואומר ואפילו במסכתא דכלה‪ ,‬וכתב דבודאי‬
‫לעילויא איתמר שיודע כל התלמוד ואפילו מסכת כלה‪ .‬ובודאי שהיודע כל זאת‬
‫חכם יקרא וקראוהו תלמיד חכם‪ .‬וכן התלמיד חכם הנזכר לעניין נידוי בעינן שיהא‬
‫חכם שראוי למנותו פרנס על הציבור‪ .‬ושם הקשה התשב"ץ מהמשך דברי רבי‬
‫יוחנן דאם יודע להשיב במסכת שלומד ממנים אותו באתריה ואם בכל התלמוד‬
‫בראש הישיבה‪ ,‬משמע לכאורה דפליגי תרי מימרי דרבי יוחנן אהדדי‪ .‬ותירץ ב'‬
‫תירוצים‪ .‬א'‪ ,‬דמה שאמרו שאם יודע להשיב במסכת שלומד ממנים אותו באתריה‬
‫מיירי שאין גדול ממנו וקמ"ל שאין צריך לחפש אחרי מי שיודע בכל התלמוד‪ ,‬ואם‬
‫יש מי שיודע יותר ממנו לא ממנים אותו‪ ,‬אלא אם כן יודע להשיב בכל התלמוד‬
‫אף על פי שיש גדול ממנו‪ .‬ב'‪ ,‬דמה שאמר רבי יוחנן בתחילה למנותו פרנס‬
‫הכוונה לדון ולהורות‪ ,‬ומה שאמר אחר כך הכוונה לאוקמי ברישא דבי מדרשא‪.‬‬
‫וכתב דכיוון דהכל אתי שפיר נמצא שקורין תלמיד חכם למי שהוא חכם‪ .‬ואחר כך‬
‫כתב להקשות מהגמרא בקידושין דשם בודאי לגריעותא קאמר ושכן פירש שם‬
‫רש"י‪ .‬ותירץ דשם נקרא "תלמיד" ולא "תלמיד חכם" לענין מינוי פרנס ושכן‬
‫מדויק מלשון הגמרא‪ ,‬דבגמרא שבת אמרו דבר הלכה בכל מקום‪ ,‬ובגמרא קידושין‬
‫דבר הלכה בתלמודו‪ ,‬כלומר במסכת הסדורה לו‪ ,‬ואילו בעל מנת שאני חכם אמרו‬
‫כל ששואלין אותו דבר תורה בכל מקום ואומר וזה דומה לתלמיד חכם דגמרא‬
‫שבת‪ ,‬גם מתאים לגמרא תענית (דף י‪ ):‬שאמרו שם איזהו יחיד איזהו תלמיד‪ ,‬יחיד‬
   224   225   226   227   228   229   230   231   232   233   234