Page 229 - Step and repeat document 1
P. 229
תורת חכם 'א ענף -ברו םכח דימלתו םכח ראותה תגדרה רכט
על שניהם קורעים במועד ,וכן קורעים עליהם בשמועה קרובה ,דהיינו אחר מיתה
בתוך שלושים יום .וכן מוכח מהירושלמי הנזכר לעיל (אות ו') שדין החכם והתלמיד
חכם שווה לעניין זה וכן הוא בטור ובש"ע (יו"ד סי' שמ ס"ז) וז"ל :על חכם ועל תלמיד
חכם ששואלין אותו דבר הלכה בכל מקום ואומרה קורעין עליו וכו' .עכ"ל .וכן
כתב הב"ח (או"ח סי' תקמז ד"ה חכם) .נמצא שהתלמיד חכם שראוי למנותו פרנס על
הציבור ,שווה דינו לדין החכם שהוא כבר משמש פרנס על הציבור.
שיטת התשב"ץ
י .ובחפשי מצאתי שישב על מדוכה זו בשו"ת התשב"ץ לרבי שמעון בר צמח (ח"א
סי' לג) ושם היה נידונו לעניין נידוי ודן מי יכול לנדות לכבודו .וכתב שרק חכם
גדול יכול לנדות לכבודו ומה שאמרו בגמרא (מועד קטן דף טז ):שתלמיד חכם שנידה
לכבודו נידויו נידוי ,הכוונה לתלמיד שהוא עצמו חכם .והביא ראיה מדברי הגמרא
שבת (דף קיד ).אמר רבי יוחנן איזהו תלמיד חכם שממנין אותו פרנס על הציבור ,זה
ששואלין אותו דבר הלכה בכל מקום ואומר ואפילו במסכתא דכלה ,וכתב דבודאי
לעילויא איתמר שיודע כל התלמוד ואפילו מסכת כלה .ובודאי שהיודע כל זאת
חכם יקרא וקראוהו תלמיד חכם .וכן התלמיד חכם הנזכר לעניין נידוי בעינן שיהא
חכם שראוי למנותו פרנס על הציבור .ושם הקשה התשב"ץ מהמשך דברי רבי
יוחנן דאם יודע להשיב במסכת שלומד ממנים אותו באתריה ואם בכל התלמוד
בראש הישיבה ,משמע לכאורה דפליגי תרי מימרי דרבי יוחנן אהדדי .ותירץ ב'
תירוצים .א' ,דמה שאמרו שאם יודע להשיב במסכת שלומד ממנים אותו באתריה
מיירי שאין גדול ממנו וקמ"ל שאין צריך לחפש אחרי מי שיודע בכל התלמוד ,ואם
יש מי שיודע יותר ממנו לא ממנים אותו ,אלא אם כן יודע להשיב בכל התלמוד
אף על פי שיש גדול ממנו .ב' ,דמה שאמר רבי יוחנן בתחילה למנותו פרנס
הכוונה לדון ולהורות ,ומה שאמר אחר כך הכוונה לאוקמי ברישא דבי מדרשא.
וכתב דכיוון דהכל אתי שפיר נמצא שקורין תלמיד חכם למי שהוא חכם .ואחר כך
כתב להקשות מהגמרא בקידושין דשם בודאי לגריעותא קאמר ושכן פירש שם
רש"י .ותירץ דשם נקרא "תלמיד" ולא "תלמיד חכם" לענין מינוי פרנס ושכן
מדויק מלשון הגמרא ,דבגמרא שבת אמרו דבר הלכה בכל מקום ,ובגמרא קידושין
דבר הלכה בתלמודו ,כלומר במסכת הסדורה לו ,ואילו בעל מנת שאני חכם אמרו
כל ששואלין אותו דבר תורה בכל מקום ואומר וזה דומה לתלמיד חכם דגמרא
שבת ,גם מתאים לגמרא תענית (דף י ):שאמרו שם איזהו יחיד איזהו תלמיד ,יחיד