Page 233 - Step and repeat document 1
P. 233
תורת חכם 'א ענף -ברו םכח דימלתו םכח ראותה תגדרה רלג
הגמרא בשבת ,שהרי לשונות הגמרא שונים .ויש הבדל בין תלמיד חכם שרוצים
למנות פרנס על הציבור לבין האומר לאישה התקדשי לי על מנת שאני תלמיד
חכם .ע"ש7.
.7אלא שמצאתי להפרישה (או"ח סימן תקעה) שביאר בדרך אחרת וז"ל :בגמרא תענית (דף י ):איזהו
תלמיד ,יחיד שראוי למנותו פרנס על הציבור .תלמיד ,כל ששואלין אותו דבר הלכה בכל מקום ואומרה
ואפילו במסכת כלה וז"ל הר"ן שם (ב :סוד"ה אלמלא) במסכת כלה פי' שיודע מקומה ולא פירושה ומשום
זה אינו ראוי למנותו פרנס על הציבור אבל אילו היה יודע פירושה יחיד הוא כדאמרינן בפרק אלו
קשרים (שבת קיד ).איזהו יחיד שראוי למנותו פרנס על הציבור כל ששואלין אותו דבר הלכה [בכל
מקום] ואומרה אפילו במסכת כלה והאי אפילו במסכת כלה יש שפירשו שהיא קלה והאי אפילו
לקולא איתמר אבל אחרים פירשו לפי שאין רגילים ללומדה והאי אפילו לחומרא איתמר .עכ"ל.
וזה לשון הגמרא בפ"ב דקידושין (דף מט ):האומר התקדשי לי על מנת שאני תלמיד אין אומרים
כשמעון בן עזאי וכשמעון בן זומא אלא כל ששואלין אותו בכל מקום דבר אחד בתלמודו ואומרו
ואפילו במסכת כלה ופרש"י בכל מקום ,באחד מכל המקומות ואפילו במסכת כלה שאין בה עומק
וברייתא היא וכך שנויה כלה בלא ברכה אסורה לבעלה כנדה עכ"ל .והר"ן כתב עליו שם (כ :ד"ה גמ'
אבל) זה לשונו :ובספר הערוך כתב פי' רבנו חננאל (תענית י ):ז"ל :ואפילו במסכת כלה שמתעסקים
בה תלמידי חכמים שרוצים לדרוש בכלה דאלול או דאדר (עי' ברכות ח ):ובפרק אלו טרפות (חולין
מט ).אמר שמואל בריה דרבי אבהו [אבא] מרישי כלי דרפרם הווה .ע"כ .וכ"כ הרמב"ם ז"ל פ"ח
מאישות ה"ה .עכ"ל לשון הר"ן .וז"ל הרמב"ם (שם) כל ששואלין אותו דבר אחד בתלמוד ואומרו
אפילו בהלכות החג שמלמדין אותן ברבים מדברים הקלים סמוך לחג כדי שיהיו כל העם בקיאין
וכו' .עכ"ל .וכ"כ בטור אבן העזר סי' לח ע"ש .ולמדנו מזה דאין צריך להיות בקי בכל מקום אלא
אפילו במקום אחד וכדפרש"י ז"ל וגם למדנו שמה שכתוב במסכת כלה שרוצה לומר כלה מלשון
דרשה .וק"ל .עכ"ל .נמצא דהרב הפרישה מעלה דגדר תלמיד חכם הוא מי ששואלין אותו אפילו
במקום אחד ועונה ואין צריך שיהיה בקי בכל מקום בתלמוד ,וזהו כפירוש הלקולא של הגאונים.
ומפרש כן בכל הגמרות שבת קידושין ותענית .וע"ע בפרישה (יו"ד סי' רמו אות לג) על דברי הטור היו
שואלין אחד חכם ואחד תלמיד חכם ,נזקקין לחכם .וע"ע בפרישה (יו"ד סי' רמד אות כא) ובדרישה (שם
אות ה') .ע"ש .עוד עולה מדבריו דחכם הוא הראוי למנותו פרנס על הציבור אף שלא מונה בפועל,
שלא כל החכמים ממונים על הציבור .וזה סייעתא לדברינו לעיל (אות ב') שחכם הוא מי שנסמך אף
שלא שימש בפועל כפרנס על הציבור .מיהו יש לכאורה להעיר על דבריו דנראה שסמך יותר על
פירוש הגמרא בקידושין שהיא לקולא לכו"ע וסמך על המפרשים לקולא בגמרא שבת ,ולא הזכיר
פירוש רש"י בשבת שפירש לחומרא וחילק בין הגמרות דיש ב' גדרים לתלמיד חכם ,ותלמיד חכם
שראוי למנותו פרנס צריך שיהיה בקי בכל התלמוד וכן דעת התוספות הריטב"א התשב"ץ ופירוש
אחד מדברי הגאונים .ולפ"ז אין להביא ראיה מדברי הרמב"ם בקידושין די"ל דסבר כרש"י וסיעתו.
והיה נראה לענ"ד להביא ראיה לדברי הפרישה מדברי הרמב"ם (פ"ט מהלכות אבל הי"א) שכתב שחכם
שמת הכל קרוביו וקורעים עליו .ומשמע שעל תלמיד חכם אין קורעים ,וזה שלא כדברי הירושלמי
והרא"ש שכשם שקורעים על החכמים כך קורעין על תלמידיהם .וצ"ל דהרא"ש סבר כרש"י שהתלמיד
חכם בקי בכל התלמוד ולכן גדול בתורה כמו החכם ולכן דינם שווה .והרמב"ם ס"ל דכל שיודע
במסכת אחת גם נקרא תלמיד חכם ובודאי שאין דינו שווה לחכם .ומ"מ מידי מחלוקת לא יצאנו
שהרי התשב"ץ נקט אחרת ,ואין לנו דברים ברורים בדעת הרמב"ם.
