Page 232 - Step and repeat document 1
P. 232
'י ןמיס -םכח דימלתו םכח ראותה תרדגה תורת חכם רלב
רבי שבודאי ידע כל התלמוד ,וחילוק זה כתבנו לעיל בדברי רש"י (אות ז') .וע"ע
בפירוש המאירי (קידושין מט ):וז"ל :על מנת שאני תלמיד אין אומרים כבן זומא וכבן
עזאי אלא כל ששואלין אותו דבר בתלמודו ואומרו ואפילו בדברים הקלים שרוב
העם יודעים בהם קצת עניינים כגון הלכות חג בחג ושל עצרת בעצרת ושל פסח
בפסח ,והוא הרמוז כאן בהלכות כלה מלשון דרשה שהיו דורשים בזמנים אלו .ויש
מפרשים אותו לחומרא כלומר מסכת כלה שהיא מסכתא זרה ושאינה מתלמוד
שלנו ואין דבריהם נראים .עכ"ל .ולהאמור איכא פלוגתא בגדר תלמיד חכם הראוי
למנותו פרנס על הציבור שדעת רש"י ודעימיה שידע להשיב דבר הלכה בכל
התלמוד אפילו במסכת כלה ,ודעת אחד הפירושים בדברי הגאונים ודעת ר"י הזקן
שידע להשיב דבר הלכה שלומדים אפילו בזמן כלה ,ואין צריך שידע בכל
התלמוד.
דעת הרמב"ם
יב .וכעת נבוא לחקור מה דעת הרמב"ם שכתב (פ"ח מאישות ה"ה) וז"ל :על מנת
שאני תלמיד אין אומרים כבן עזאי ובן זומא אלא כל ששואלין אותו דבר
אחד בתלמודו ואומרו אפילו בהלכות החג שמלמדין אותן ברבים מדברים הקלים
סמוך לחג כדי שיהיו כל העם בקיאין בהן .עכ"ל .וכתב בהגהות מימוניות (שם אות
ג') ואפילו במסכת כלה פירוש דרשה ורש"י פירש מסכת כלה ממש והיא ברייתא
ומתחלת כלה בלא ברכה אסורה לבעלה כנדה ובערוך פירש כרבנו המחבר בשם
רבנו חננאל .עכ"ל .וכ"כ המגיד משנה (שם) וז"ל :ומפרש רבנו הלכות החג שפירוש
כלה דרשה כמו שאמר אבא מרישי כלה דרפרם הווה וכו' (ב"ב כב ).וכן פירש
הערוך בשם ר"ח .עכ"ל .ולמדנו מדבריהם שמפרשים כלה כדברי הגאונים מלשון
דרשה ,וממה שדקדק הרמב"ם בלשונו וכתב ששואלין אותו דבר אחד "בתלמודו"
ואפילו בהלכות החג מוכח שאין צריך שיהיה בקי בכל הש"ס .וכן פסקו להלכה
הטור והש"ע (אה"ע סי' לח סכ"ז) ובב"י (שם) הביא פרש"י ודברי הר"ח הרמב"ם והר"ן.
ע"ש.
ויש להתבונן אי ס"ל להרמב"ם לפרש דברי הגמרא שבת איזהו תלמיד חכם הראוי
למנותו פרנס על הציבור כמו שפירש את הגמרא בקידושין וכפירוש הגאונים
ולקולא ,או יפרש דברי הגמרא שבת כפירוש רש"י ולחומרא ויחלק בין תלמיד
חכם לענין פרנס על הציבור לסתם תלמיד חכם .ובשו"ת התשב"ץ (ח"א סי' לג) נקט
בפשיטות דגם הרמב"ם וגם הר"ח ס"ל דיש לחלק בין הגמרא בקידושין לבין
