Page 224 - Step and repeat document 1
P. 224
'י ןמיס -םכח דימלתו םכח ראותה תרדגה תורת חכם רכד
ומרן הב"י (יו"ד סי' שמ אות ז' ,ובאו"ח סי' תקמז ד"ה חכם) בדין קריעה על חכם ותלמיד חכם
הביא דברי הירושלמי שכתבנו לעיל והוסיף שהביאוהו הרמב"ן בתורת האדם
(עמ' נד) והרא"ש במועד קטן (ריש דף לח ).והוסיפו ובגמרא דילן (שבת דף קיד ).אמר רבי
יוחנן איזהו תלמיד חכם ,כל ששואלין אותו דבר הלכה ואומר ואפילו במסכת כלה,
וכן לעניין קריעה .וכך מצינו בתשובה אמר רב משה איזהו תלמיד חכם שאין 7
מועד בפניו ,כל ששואלין אותו דבר הלכה ואומר ואפילו במסכת כלה .עכ"ל .וכ"כ
בנימוקי יוסף (מועד קטן סוד"ה אין) יש בתשובת הגאונים אמר רב משה איזהו תלמיד
חכם וכו' .עכ"ל מרן הב"י .וכן פסק להלכה בש"ע (יו"ד סי' שמ ס"ז) וז"ל :על חכם ועל
תלמיד חכם ששואלין אותו דבר הלכה בכל מקום ואומרה קורעין עליו וכו' .עכ"ל.
נמצא דהפוסקים הסכימו להלכה על פי התלמוד הבבלי שהגדרת תלמיד חכם
שקורעים עליו במועד ובתוך שלושים היא "כל ששואלין אותו דבר הלכה בכל
מקום ואומר ואפילו במסכת כלה".
מהי ההגדרה כל ששואלין אותו בכל מקום ועונה
ז .ויש להבין מהי הגדרה זו "כל ששואלין אותו דבר הלכה בכל מקום ואומר
ואפילו במסכת כלה" .ותחילה נצטט דברי הגמרא במסכת שבת (דף קיד):
במלואם וזה לשונה :אמר רבי יוחנן איזהו תלמיד חכם שממנין אותו פרנס על
הציבור זה ששואלין אתו דבר הלכה בכל מקום ואומרה ואפילו במסכת כלה.
ופרש"י בכל מקום ,בכל התלמוד ואפילו במסכת כלה דלא רגילי בה אינשי וזה
נתן ליבו וגרסה .מסכת כלה ברייתא היא כלה בלא ברכה אסורה לבעלה כנדה.
וכו' .ואמר רבי יוחנן איזהו תלמיד חכם כל ששואלין אותו הלכה בכל מקום
ואומרה ,למאי נפקא מינה למנויה פרנס על הציבור ,אי בחדא מסכתא באתריה ,אי
בכוליה תנויה בריש מתיבתא .ופרש"י אי בחדא וכו' אם יודע להשיב במסכת
שהוא עוסק בה ממנין אותו פרנס באתריה ואי בכוליה תנויה דקאי בהא מסכתא
ומהדר במסכתא אחריני .עכ"ל .והמתבאר מדברי רש"י שתלמיד חכם הוא מי
שיודע להשיב בכל התלמוד ואפילו במסכת כלה שלא רגילים לשנותה והוא יודעה.
אלא שלכאורה תרי המימרות של רבי יוחנן סתרי אהדדי ,שבתחילה אמר שתלמיד
חכם הראוי למנותו פרנס הוא מי שיודע להשיב בכל התלמוד ,ואילו במימרא
השנייה משמע דאם יודע להשיב אפילו במסכת אחת כבר יכול להיות פרנס על
הציבור ואם יודע כל התלמוד ישמש כראש ישיבה .וראיתי שעמדו בזה בפירוש
עיון יעקב לבעל שו"ת שבות יעקב ובפירוש עץ יוסף שבעין יעקב (שם) וכתבו
דרש"י תירץ זאת ובאמת גם במימרא השנייה מדובר שלמד את כל הש"ס ויודע
