Page 223 - Step and repeat document 1
P. 223
תורת חכם 'א ענף -ברו םכח דימלתו םכח ראותה תגדרה רכג
תלמיד חכם יכול שיהיה מגדולי הדור
ה .פש גבן לברורי מי הראוי להיקרא תלמיד חכם ,וכבר לעיל (אות א') כתבנו דאף
שההבדל בין חכם לתלמיד חכם הוא שהחכם נסמך להוראה ,ויש לו הרשות,
ואף יכול שמונה למורה הוראה בפועל ,מ"מ אין זה אומר דיש הבדל ביניהם
בידיעת התורה ,דפעמים אף שלא נסמכו היו חכמים גדולים בתורה ואף יותר ממי
שנסמך ,שהרי בן עזאי ,בן זומא ואחר ,אף שנקראו תלמידי חכמים ולא נסמכו
להוראה ,היו גדולים ועצומים בתורה ,שהרי שלשתם נכנסו לפרדס ,ובן עזאי אף
העיד על עצמו שכל חכמי דורו לפניו כקליפת השום חוץ מרבי עקיבא .וכן הוכחנו
מלשון רש"י (קידושין דף מט ):שכתב :בן עזאי ובן זומא תלמידים היו ובחורים ולא
באו לכלל סמיכה ולא היו בימיהם כמותם בתורה כדתנן (סוטה דף מט ).משמת בן
עזאי בטלו השקדנים .עכ"ל .נמצא דאף שההבדל בין חכם לתלמיד חכם הוא
בסמיכה ובמשרה מ"מ בידיעת התורה יכול שיהיו שווים.
מי נקרא תלמיד חכם
ו .והנה בגמרא ירושלמי (מועד קטן דף יז ):הגדירו מהו תלמיד חכם וז"ל הגמרא
בצירוף פירוש פני משה בסוגרים :כשם שקורעין על החכמים [בחול המועד] כך
קורעין על תלמידיהן ,אי זהו תלמיד חכם ,חזקיה אמר כל ששנה הלכות ועוד
תורה [כלומר ששנה כל כך עד שהבין להלכות מן התורה והיאך הן נדרשות מן
הכתוב שבתורה] ,א"ל רבי יוסי הדא דאת אמר בראשונה [שהיו מיגעין עצמן
ומחזירין לידע עד המקור והמקום מהיכן נובעין ההלכות] אבל עכשיו אפילו
הלכות [אפילו שונה הלכות בלבד] .רבי אבהו בשם ר"י כל שהוא מבטל עסקיו
[משאו ומתנו] מפני משנתו .תני כל ששואלין אותו והוא משיב ,א"ר הושעיא כגון
אנן דרבבינן משגחין עלינן ואנן מתיבין לון [רבותינו משגיחין עלינו לבאר להן
ואנן משיבין לון] .אמר רב בא בר ממל כל שהוא יודע לבאר משנתו [על בוריה],
ואנן אפילו רבבינן לא חכמין מבארה מתניתין [אפילו הגדולים שבתוכינו לא
חכימין לבאר מתני' עד תכליתה ודרך ענוה היא] .נמצא דהירושלמי נותן כמה
הגדרות למיהו תלמיד חכם.
ובקהילות הספרדים נשתמר תואר זה של החכם לאותו רב הנערץ שהיה מנהיג את העדה והיה
להם לרועה נאמן הן בהלכה והן בהנהגה והיו נהנים ממנו עצה ותושייה .ובשנת רח"צ נעשה נסיון
לחדש את הסמיכה על ידי המהר"י בי רב על פי דברי הרמב"ם (פרק ד' מהלכות סנהדרין יא) ובפירוש
המשנה (מסכת סנהדרין פ"א מ"ג) .אומנם רבה של ירושלים באותו זמן מהרלב"ח התנגד לנסיון זה וכן
הרדב"ז (שם) ואכמ"ל.