Page 69 - Step and repeat document 1
P. 69
תורת חכם 'א ענף -דולימ ארקנ םאה הנבה אלל דולימ סט
אינו נחשב ללימוד ,יקבל שכר על העמל כדבר בפני עצמו אבל לא כשכר לימוד
תורה וכנ"ל (אות ג').
בטעם הדבר מדוע העיקר הוא העמל
ה .ובטעם הדבר שהלומד ומבין מקבל שכר על פי העמל ולא לפי כמות הדפים
והחומר שהספיק נראה לבאר על פי המשנה במסכת מנחות (דף קי ).וז"ל :נאמר
בעולת בהמה אשה ריח ניחוח ובעולת העוף אשה ריח ניחוח ובמנחה אשה ריח
ניחוח ללמד שאחד המרבה ואחד הממעיט ובלבד שיכוון אדם את ליבו לשמים.
וביאר המהרש"א (שם) ר"ל בין בקרבן עשיר שהיא עולת בהמה ובין עולת העוף
שהיא קרבן דלות ובין במנחה שהיא קרבן דלי דלות ,דהיינו אחד המרבה וכו'.
עכ"ל .ולמדנו שקרבן העשיר והעני שווים והטעם משום שכל אחד עושה על פי
יכולתו במה שחננו ה' ,שהעשיר שחננו ה' בעושר מביא קרבן בהמה שהוא יקר,
והניסיון לעשיר הוא ההתגברות לתת נתינה גדולה אך מה שיש לו אפשרות כזו
אינו מצד עצמו שה' הוא המעשיר .וכן הוא בעני שמה שמביא מעט הוא משום
שלא חננו ה' בעושר ומביא לפי מה שחננו ולעני כמוהו גם מעט הוא הרבה
והניסיון כאן הוא הנתינה על פי מה שחננו ה' .ולכן בשניהם נאמר ריח ניחוח שכל
אחד עושה כפי יכולתו על פי מה שחננו ה'.
והנה על פי גמרא זו כתב הטור (או"ח סי' א' אות ד') וז"ל :ויפיל תחינתו לפני המקום
אחד המרבה ואחד הממעיט ובלבד שיכוון ליבו לשמים בתחנוניו "כי טוב
מעט בכוונה מהרבות בהם שלא בכוונה" .עכ"ל .ולשון מרן הש"ע (שם) :טוב מעט
תחנונים בכוונה מהרבות שלא בכוונה .עכ"ל .וביאר המגן אברהם (שם ס"ק ו') וז"ל:
ובגמרא אמרינן אחד המרבה ואחד הממעיט ובלבד שיכוון ליבו לשמים ,כלומר
אע"פ שהמרבה כיוון ליבו גם כן ,מ"מ אם הממעיט לא היה סיפק בידו לעשות,
הוא רצוי להי"ת כמו המרבה וכן משמע מהראיה מעולת העוף שמביא העני שנאמר
בו ריח ניחוח כמו עולת בהמה שמביא העשיר .וכתב הפרי מגדים (אשל אברהם שם
ס"ק ו') וז"ל :עיין מג"א ,תיקן בזה דהמחבר שביק לישנא דגמרא מנחות (קי ).וכ"כ
הטור והביא רק לישנא דהטור והיה לו להביא לישנא דגמרא אחד המרבה ואחד
הממעיט בלבד שיכוון (המרבה) הא לאו הכי הממעיט עדיף ,ולזה תירץ בגמרא איירי
שאין יכולת ביד הממעיט לרבות ,ובש"ע על הרוב דיבר דודאי רובם יש יכולת
להרבות ולכוון ודאי המרבה עדיף ורק אמר אם תרצה להרבות במרוצה בלא כוונה
טוב יותר מעט בכוונה עיין מ"ש ט"ז באות ג' .עכ"ל .ובט"ז (שם) כתב שמה