Page 74 - Step and repeat document 1

‫'ב ןמיס ‪ -‬ורהת של העמל תורת חכם‬ ‫עד‬

‫כלום" וביאר על פי הגר"א שפירש שהכוונה אע"פ שקשה לו ממקום אחר‪ ,‬אבל‬
‫כאן צריך לידע פשט ברור‪ .‬עכ"ד‪ .‬ונמצא שעל פי דברי הגר"א בביאור רש"י ב'‬
‫מאמרי רבא בגמרא עבודה זרה שווים‪ ,‬שלעולם צריך אדם ללמוד גירסת התלמוד‬
‫"עם פירושו" ואח"כ יקשה ממקומות אחרים וידמה מילתא למילתא‪ ,‬אלא שבמאמר‬
‫הראשון למד רבא מהפסוק בתורת ה' וכו' ובתורתו יהגה וכו'‪ .‬ובמאמר השני למד‬
‫מהפסוק גרסה נפשי לתאבה‪ .‬ולדברי המהרש"א מפרש רש"י בסוגיין את המאמר‬
‫הראשון לימוד התלמוד עם פירושו והמאמר השני לימוד התלמוד בלא פירוש כלל‪,‬‬
‫ועל פי רש"י בברכות המאמר הראשון של רבא לימוד כל הסוגיא אע"פ שאינה‬
‫מיושבת ורק אחר כך להקשות ולתרץ עד שתתיישב וכן מאמרו השני של רבא‬
‫ללמוד בלא עיון רק שתהא שגורה בפיו וא"כ ב' המאמרים שווים רק שהמקור לכל‬
‫אחד ממקום אחר‪ .‬ועיין בש"ע הרב (יו"ד הלכות תלמוד תורה פ"ב ה"א) וז"ל‪ :‬כי לא אמרו‬
‫ליגרס והדר ליסבר אלא לסבור סברות בעומק עיון טעמי ההלכות ולהבין דבר‬
‫מתוך דבר וכו'‪ ,‬אבל בלימוד זה לידע הטעמים בדרך קצרה וכו' בלי עיון רב‬

‫ופלפול חייב הוא וכו' עכ"ל‪ .‬וע"ע בשו"ת שבט הלוי (ח"ב סי' נז)‪.‬‬

‫דעת מרן החיד"א שמי שאין בידו להבין נחשב לו ללימוד‬
‫ואף בהבנת פירוש המילים נחשב ללימוד‬

‫ט‪ .‬והנה מרן החיד"א בספרו מראית העין על מסכת עבודה זרה (דף יט‪ ).‬על דברי‬
‫הגמרא אמר רבא לעולם ליגרס איניש אע"ג דלא ידע מאי קאמר‪ ,‬הביא דברי‬
‫ספר בינת יששכר שכתב שאביו הרב חלק על דברי המג"א (או"ח סי' נ') שהקורא‬
‫משניות ואינו מבין אין בידו כלום דאינו נחשב קריאה‪ ,‬שהרי אמר רבא הכא‪ ,‬לגרס‬
‫אע"ג דלא ידע מאי קאמר‪ .‬וכתב מרן החיד"א לתרץ דהכא מיירי כשאין בידו‬
‫להבין והרב מג"א מיירי שיש לו שכל להבין וקורא בבלי דעת‪ .‬מיהו נראה דאם‬
‫מבין פירוש התיבות הגם שאינו יודע הפירוש האמיתי כמו שפירשו המפרשים‬

‫נחשב לימוד‪ .‬עכ"ד‪.‬‬

‫ולע"ד נראה לתרץ דשאני הכא שכך היא צורת הלימוד וזה גופא בא רבא ללמדנו‬
‫דבתחילה יש לדעת את הגירסא הנכונה ורק אחר כך לרדת לעומקה וזה‬
‫בודאי שנקרא לימוד‪ ,‬מה שאין כן דברי המג"א שקורא ואינו מנסה להבין או‬
‫שאינו בר הכי להבין שאז אינו נקרא לימוד‪ .‬ועל פי דברי הגר"א בפירוש רש"י‬