Page 110 - דוד - מרועה למשיח . יאיר זקוביץ
P. 110
מ ה ל י ו ל כ ם ב נ י צ ר ו י ה 109 109
אז ישר בעיניך) ,,פס ,ו־ז( .ברטוריקה נפלאה מצליח יואב להמחיש למלכו כי
הוא מבכר את בנו האחד ,הבוגד ,על כל בני ביתו ועל פני עבדיו האוהבים
והנאמנים .מכאן מתחייבת איפוא מסקנה חד־משמעית ולה מתלווה גם איום:
״ועתה קום צא ודבר על לב עבדיך כי בה ,נשבעתי כי)אם( אינך יוצא אם ילין
איש אתך הלילה ורעה לך זאת מכל הרעה אשר באה עליך מנעוריך עד עתה,,
)פס ,ח( .ההגיון הקר והאיום הגלוי עושים את שלהם ,והמלך יוצא אל עמו:
״ולכל העם הגידו לאמור הנה המלך יושב בשער ויבוא כל העם לפני המלך,,
)פס ,ט(.
רק פעם אחת ויחידה אין יואב מצליח להטות את לב מלכו ,וזאת כאשר
יתעקש המלך לפקוד את עמו)שמ״ב כד( ,מיפקד הקשור אולי לתוכניתו של דוד
לייסד צבא מילואים .יואב — האמון ,לפי התפיסה הרואה את המחלוקת בין
דוד ליואב על רקע צבאי ,על הצבא הסדיר — ייכשל אף שדבריו ערוכים בשום
שכל ובהגיון :״ויוסף ה ,אלהיך אל העם כהם וכהם מאה פעמים ועיני אדוני
המלך רואות ואדוני המלך למה חפץ בדבר הזה״)פס ,ג( .אוזני המלך אטומות
בזו הפעם לקול ההגיון ,כיוון שה ,הוא אשר הסית את דוד בעם )פס ,א( ,והוא
איפוא המונע מן המלך להקשיב ליואב :״ויחזק דבר המלך אל יואב ועל שרי
החיל״)פס ,ד(.
חוסן עמידתו של יואב כלפי מלכו מעורר בקורא ציפיות כי ידע לעמוד בפרץ
לפחות במצב אחד נוסף ,אלא שהציפיות אינן באות על סיפוקן :כאשר פוקד
המלך על יואב להציב את אוריה החתי ״מול פני המלחמה החזקה״ )שמ״ב
יא,טו( ,אין יואב מהסס ,ולו לרגע קט ,אף שמותו של אוריה גובה חללים
נוספים :״ויפול מן העם מעבדי דוד וימות גם אוריה החיתי״ )פס ,יז( .לא
שיקולים מוסריים מדריכים את יואב אלא נאמנותו למלכו ולמלכות ,ויש הבדל
נכבד בין השניים :כאשר דומה בעיני יואב כי טועה דוד בשיפוטו ,אין הוא
מהסס לפעול כעד רצונו ,אפילו כאשר פעולה שכזו כרוכה בשפיכות דמים.
כאשר שיקולים מוסריים אינם מעורבים ,כאמור ,בתהליך קבלת ההחלטות,
מיטשטשים הגבולות שבין מניעים ענייניים למניעים אישיים .אף שיואב שוקד,
לכאורה ,על סילוקם מן הדרך של אויבי הממלכה ,ניכר כי חשבונות אישיים
ורגש נקמה מעוררים אותו לשלוף את חרבו מנדנה .לכאורה מחסל יואב את
אבנר מפני שאינו נותן אמון בשר צבא האויב ,כדבריו למלך :״מה עשיתה הנה
בא אבנר אליך למה זה שלחתו וילך הלוך .ידעת את אבנר בן נר כי לפתותך בא
ולדעת את מוצאך ואת מובאך ולדעת את כל אשר אתה עושה״)שמ״ב ב,כד־
כה( ,אך המספר מעיד פעם ופעמיים ,כי היתה זו נקמת דם :״וימות בדם
עשהאל אחיו״)פס ,כז( ,ועוד :״ויואב ואבישי אחיו הרגו לאבנר על אשר המית
את עשהאל אחיהם בגבעון במלחמה״)פס ,ל(.
