Page 105 - דוד - מרועה למשיח . יאיר זקוביץ
P. 105
פרק שמיני 104
אופיו הפולמוסי של הכתוב ,והן מפני ההכרה כי אין הוא מוסיף לדוד כבוד.
באנקדוטות נוספות על גבורתם של אנשי דוה המשוקעות בהמשך הנספח
לספר שמואל ,ברשימת גיבוריו שבפרק בג ,מצוי סיפור שנועד להקהות מן
העוקץ שבשילוח אנשים אחרים אל לב הסכנה :״ודוד אז במצודה ומצב
פלישתים אז בית לחם .ויתאוה דוד ויאמר מי ישקני מים מבאר בית לחם אשר
בשער .ויבקעו שלושת הגיבורים במחנה פלישתים וישאבו מים מבאר בית לחם
אשר בשער וישאו ויביאו אל דוד ולא אבה לשתותם ויסך אותם לה .,ויאמר
חלילה לי מה ,מעשותי זאת הדם האנשים ההולכים בנפשותם ולא אבה
לשתותם...״)פס ,יד־יז( .אנשי דוד נכונים איפוא להשליך נפשם מעד כדי למלא
אחר בקשתו של מלכם ,אך הוא מבין ,בסופו של דבר ,כי אל לו לסכן נפשות
כדי להשביע את תאוותיו ,ואת המים — ביטוי לאומץ האנשים ולהקרבתם
העצמית — הוא מנסך לה.,
כשם שספר שמואל מקבל את שפיכות הדמים של דוד כדבר מובן מאליו ,גם
בספר דברי־הימים לא יגונה דוד על מלחמותיו .עם זאת ,דווקא בהן תלה בעל
דברי־הימים את האיסור האלוהי על המלך לבנות לו מקדש ,כפי שמעיד דוד
עצמו :״אני היה עם לבבי לבנות בית לשם ה ,אלהי .ויהי עלי דבר ה ,לאמור
דם לרוב שפכת ומלחמות גדולות עשית לא תבנה בית לשמי כי דמים רבים
שפכת ארצה לפני״)דה״א בב,ח( .ערב מותו חוזר המלך הזקן על הדברים הללו
באזני ישראל הנאספים ירושלימה :״...והאלהים אמר לי לא תבנה בית לשמי
כי איש מלחמות אתה ודמים שפכת״)כח,ג(.
הסברו של בעל דברי־הימים מבאר את דברי שלמה לחירם מלך צור :״אתה
ידעת את דוד אבי כי לא יכול לבנות בית לשם ה ,אלהיו מפני המלחמה אשר
סבבוהו עד תת ה ,אותם תחת כפות רגלי .ועתה הניח ה ,אלהי לי מסביב אין
שטן ואין פגע רע .והנני אומר לבנות בית לשם ה ,אלהי כאשר דיבר ה ,אל דוד
אבי לאמור בנך אשר אתן תחתיך על כסאך הוא יבנה הבית לשמי) ,,מל״א ה,יז־
יט( .ההבדל בין תפיסת דברי־הימים לתפיסת דבריו של שלמה לחירם הוא
בולט :הסברו של שלמה הוא פרגמטי; דוד לא יכול היה לבנות בית משום שלא
היה סיפק בידו להיפנות לעבודת המקדש בשל המלחמות שהעסיקוהו.
בספר דברי־הימים הופך הטעם הפרגמטי לאידיאולוגי ,לאיסור אלוהי המושתת
על יסוד תיאולוגי)השונה מזה הניתן בשמ״ב ז,ו( .ראוי איפוא לנסות ולהתחקות
אחר המחשבה הבאה בו לידי ביטוי :בתיאור בניין מקדשו של שלמה נאמר:
״והבית בהיבנותו אבן שלמה מסע נבנה ומקבות והגרזן כל כלי ברזל לא נשמע
בבית בהיבנותו״)מל״א ו,ז( .דברים אלה עולים בקנה אחד עם הצו של משה על
בניין המזבח בשכם עם הכניסה לארץ :״ובנית שם מזבח לה ,אלהיך מזבח
אבנים לא תניף עליהם ברזל .אבנים שלמות תבנה את מזבח ה׳ אלהיך...״
