Page 107 - דוד - מרועה למשיח . יאיר זקוביץ
P. 107
פרק תשיעי
מה לי ולכם בני צרויה
באשר מביע אבישי בן צרויה את רצונו להרוג את שמעי בן גרא המקלל את
המלך ,דוד נרגן ונרגז ואומר לו ,בין השאר :״מה לי ולכם בני צרויה״)שמ״ב
טז,י( ,היינו דבר אין לי עמכם .אמירה זו חורגת מעבר לגבולות המקרה המסוים
וממוענת לא רק אל אבישי אלא גם אל אחיו יואב .דברי דוד מקפלים בתוכם
תסכול ומרירות ,ביטוי למערכת יחסים הדוקה וסבוכה ,הקשה ,מן הסתם ,לשני
הצדדים ,הן למלך והן לבני צרויה .המילים ״מה לי ולכם בני צרויה״ רחוקות מן
האמת :דברי ימי דוד שזורים בקורות בני צרויה לבלי הפרד .דוד מבטא איפוא
משאלת לב :הלוואי ויכולתי לחיות את חיי בלעדיכם .אך הוא יודע היטב ,כי
מלכותו לא תיכון באין השניים הללו לצידו.
כבר ראינו לעיל ,כי אי אפשר לדון בהיבטים מסוימים של חיי דוד — כגון
אובדן בית שאול )פרק חמישי( ,דוד ובניו)פרק שביעי( וגבורת דוד)פרק שמיני(
— בלא להזדקק לחלק שנטלו בהם בני צרויה .דווקא משום חשיבותם להבנת
עיצוב חיי דוד יש להקדיש לבני צרויה פרק משלהם ,ולו במחיר חזרה מסוימת
על מה שכבר נאמר.
בני צרויה הם גיבורים העשויים ללא חת ,ובבר הצבענו בפרק הקודם על הצל
שמטילה גבורתם ,לא פעם ,על גבורת דוד .הסופר הדוידי מצא דרכים משלו
לגמד את חלקם)ובעיקר את חלקו של יואב( במלחמות דוד ,אך ברי כי השאלה
מיהו הגיבור — דוד או יואב — היתה אחד ממוקדי המתח ביניהם .אי אפשר
שלא לראות באן מעין חזרה ,גם אם מעודנת ,על יחסי שאול־דוד ,קנאת המלך
בדוד הצעיר הגוזל ממנו את תהילתו :״היבה שאול באלפיו ודוד ברבבותיו״
)שמ״א יח,ז( .יש ,כמובן ,פן חיובי לגבורתם של בני צרויה ולמסירותם לדוד,
מסירות שאינה יודעת מעצורים וגבולות• ,אך לגבורה שאין לה מצרים יש גם פן
שלילי ,הגאווה :עשהאל הצעיר ה״קל ברגליו באחד הצבים )כלומר :הצבאים(
אשר בשדה״)שמ״ב ב,יח( ,מאמין כי אין מי שיעצור בעדו; אין הוא מבין כי
מהירות אינה חזות הבל ובי שיקול דעת זהיר ונסיון צבאי עשיר עשויים לגבור
על גבורה ולהט נעורים .מותו של עשהאל בידי אבנר בן נר ,המנסה בכל כוחו
למנוע מעשהאל את העימות המיותר ,יתרום את חלקו למתח המתמשך בין
יואב לבין אבנר ,אשר יסתיים במותו של שר צבא שאול.
106
