Page 102 - דוד - מרועה למשיח . יאיר זקוביץ
P. 102
ב י ן ג ב ו ר ת ד ו ד ל ג ב ו ר ת א ל ו ה י ו 101
בעל ספר שמואל מקפיד לספר על מקרים נוספים שבהם שואל דוד בה׳ טרם
יציאתו אלי קרב ,בגון קודם רדיפתו אחר הגדוד העמלקי אשר פשט אל צקלג.
במקרה זה משיב לו אלוהיו :״רדוף כי השג תשיג והצל תציל״)שמ״א ל,ח(,
ודוק :ה׳ נמנע מלהשיב לשאול ,אשר לא עשה את חרון אפו של ה׳ בעמלק,
״וישאל שאול בה׳ ולא ענהו ה׳ גם בחלומות גם באורים גם בנביאים״)שמ״א
כח,ו( ,ובה בשעה הוא עונה על שאלת דוד ,אשר יכה בעמלקים מכה ניצחת.
גם בעלות דוד על כס מלכותו הוא ממשיך לשאול בה׳ ערב קרב .כך ,דרך משל,
לפני המערכות עם פלישתים בעמק רפאים )שמ״ב ה ,פס׳ יט,כג( .במקרה
האחרון תשובת ה׳ היא יוצאת דופן :״...ויהי כשומעך את קול צעדה בראשי
הבכאים אז תחרץ כי אז יצא ה׳ לפניך להכות במחנה פלישתים״ )פס׳ כד(.
לפנינו מקרה יחיד שבו נרמז כי מלחמה ממלחמות דוד הוכרעה על דרך הנס,
בהתערבות גלויה של ה /אלא שגם פועל אלוהי זה נרמז בצניעות.
ביטויים נוספים לסיבתיות כפולה ימצא הקורא בהצגת דוד כמי שנלחם את
מלחמות ה /כדברי אביגיל)שמ״א בה,בח( ,ודוק :כאשר ביקש שאול לדחוק את
דוד אל מותו ,אמר גם הוא לעבדו ,לדוד :״אך היה לי לבן חיל והילחם מלחמות
ה׳״ ,אך חשב בלבו :״אל תהי ידי בו ותהי בו יד פלישתים״)שמ״א יח,יז( .פסוק
זה מבטא אירוניה בוטה :האמנם סבור שאול כי ה׳ יפקיר את דוד ,הנלחם את
מלחמותיו ,ויניח לו ליפול ביד האויב?
בן סירא — המספר בחלק הנועל את הספר הנקרא על שמו ,״שבח אבות
עולם״ ,בשבח הדמויות המרכזיות בתולדות ישראל שבמקרא — מהלל את
גבורת דוד ,תוך שמירה על עקרון הסיבתיות הכפולה :דוד גיבור ,אך מעשיו
עולים יפה רק משום שהוא מקפיד לפנות בתפילה אל אלוהיו :״...לכפירים
שחק כגדי ולדובים כבני בשן .בנעוריו היכה גיבור ויסר חרפת עולם .בהניפו ידו
על קלע וישבור תפארת גלית .כי קרא אל אל עליון ויתן בימינו עוז .להדוף את
איש יודע מלחמות ולהרים את קרן עמו .על כן ענו לו בנות ויכנוהו ברבבה.
בעטותו צניף נלחם ומסביב הכניע צר .ויתן בפלישתים ערים ועד היום שבר
קרנם .בכל מעשהו נתן הודות לאל עליון בדבר כבוד...״)מז,ג־יא(.
לא תמיד רואה העם את אלוהים המסייע לגיבור; יש והגיבור מאפיל על האל
והעם מייחס את הגבורה לאדם .שירת הנשים ,אשר הוזכרה לעיל ,אינה דוגמה
יחידה לכך .דוד אכן קנה לעצמו מוניטין של גיבור ,וכך מציגו חושי בפני
אבשלום :״אתה ידעת את אביך ואת אנשיו כי גיבורים המה ומרי נפש המה
כדוב שכול בשדה ואביך איש מלחמה...״)שמ״ב יז,ח(.
לאור השם הגדול שעשה דוד לעצמו ,כשם אחד הגדולים אשר בארץ ,מעניין
כי בספר שמואל נשמעים גם קולות אחרים הפוגעים בהרמוניה של מקהלת
המעריצים :בסיפורים שנועדו לבקר את דוד ,סיפורים שאינם מהססים להצביע
