Page 98 - דוד - מרועה למשיח . יאיר זקוביץ
P. 98

‫‪ 97‬ב י ן ג ב ו ר ת ד ו ד ל ג ב ו ר ת א ל ו ה י ו‬

‫המעובדת‪ ,‬סיפור דוד וגלית‪ ,‬מצאה את דרכה אל המרכז‪ ,‬אל לב לבו של ספר‬
                                                                                                   ‫שמואל‪.‬‬

‫בעל דברי־הימים מבקש להתמודד עם הסתירה שבין שתי המתותיו של גלית‪.‬‬
‫לאלחנן הוא מייחס איפוא נצחון על אחיו של גלית‪ :‬״‪ ...‬ויך אלחנן בן יעיר את‬

                      ‫לחמי אחי גלית הגיתי ועץ חניתו כמנור אורגים״)דה״א כ‪,‬ה(‪.‬‬
‫בסיפור דוד וגלית ניכר‪ ,‬מצד אחד‪ ,‬הרצון לפאר את הנער הקטון‪ ,‬סינדרלה ממין‬
‫זכר‪ ,‬בן בלי שם המצליח להסיר את עננת האיום מעל ישראל‪ ,‬להרוג את הענק‬
‫הפלישתי‪ ,‬וכך לזכות בפרסים המובטחים‪ :‬״‪...‬והיה האיש אשר יכנו יעשרנו‬
‫המלך עושר גדול ואת בתו יתן לו ואת בית אביו יעשה חופשי בישראל״)שמ״א‬
‫יז‪,‬בה(‪ ,‬ומן הצד האחר להדגיש כי אין הגבורה מסורה לאדם אלא לאלוהים‪.‬‬
‫היסוד ה״סינדרלאי״ של הסיפור בולט במיוחד ברובד מישני של הסיפור )פס‪,‬‬
‫יב־לא( שאינו מיוצג באחד מעדי הנוסח החשובים‪ ,‬נוסח וטיקנוס של תרגום‬
‫השבעים‪ ,‬נוסח המשקף את המצע העברי אשר עמד לעד עיני המתרגם‪ .‬דוד‪,‬‬
‫צעיר בניו של ישי‪ ,‬אינו יוצא עם אחיו למערכה אלא נותר בבית‪ ,‬לרעות את‬
‫צאן אביו‪ .‬כאשר הוא נשלח על ידי אביו לשאול בשלום אחיו‪ ,‬הוא עד ראייה‬
‫להשפעתו מעוררת היראה של הענק הפלישתי‪ ,‬אך בו בזמן שומעות אזניו מה‬
‫הוא השכר שעתיד ליטול המנצח‪ .‬קודם שיזכה דוד להתייצב בעד הפלישתי‪,‬‬
‫יעמוד מולו אחיו הגדול אשר ינזוף בו על לא עוול בכפו‪ :‬״למה זה ירדת ועל מי‬
‫נטשת מעט הצאן ההנה במדבר אני ידעתי את זדונך ואת רוע לבבך כי למען‬
‫ראות המלחמה ירדת״)פס‪ ,‬בח(‪ .‬המתח בין דוד לבין אחיו מזכיר עד מאוד את‬
‫המתח שבין יוסף הקטן לבין אחיו אשר בשלומם נשלח לדרוש על ידי יעקב‬
‫אביהם )בראשית לז‪,‬יג(‪ .‬יוסף ודוד‪ ,‬האחים הקטנים הנדחים והנרדפים על ידי‬
‫אחיהם‪ ,‬הם שיעלו‪ ,‬בסופו של דבר‪ ,‬מעלה מעלה‪ .‬אם בספר בראשית מוצגת‬
‫איפוא עלייתו של יוסף הדחוי והצעיר‪ ,‬המסמל את ההגמוניה לעתיד לבוא של‬
‫בית יוסף בממלכת אפרים‪ ,‬הרי הסיפור המקביל על דוד מבקש להציג את‬
‫עלייתו המטאורית של דוד‪ ,‬שממנו יקום הבית אשר ישלוט על יהודה ועל‬

                                                                                        ‫ישראל גם יחד‪.‬‬

‫ללא הרובד המישני בפרק יז‪ ,‬המחזיק גם כתובים נוספים על אלה שכבר הזכרנו‬
‫לעיל )יז‪,‬נה — יח‪,‬ה(‪ ,‬חלקה קריאת הסיפור בהקשרו לאין שיעור‪ :‬התוספת‬
‫היא ששבה ומציגה את דוד לקורא‪ :‬״ודוד בן איש אפרתי הזה מבית לחם‬
‫יהודה ושמו ישי‪...‬״)יז‪,‬יב(‪ ,‬ואילו אנו כבר ערכנו היכרות עם המשפחה בראש‬
‫פרק טז‪ .‬מן הפסוקים הנועלים את פרק יז‪ ,‬פסוקים נה־נח‪ ,‬שאף הם‪ ,‬כאמור‪ ,‬מן‬
‫הרובד המישני‪ ,‬עולה כי שאול ודוד לא נפגשו קודם המערכה בעמק האלה‪:‬‬
‫״וכראות שאול את דוד יוצא לקראת הפלישתי אמר אל אבנר שר הצבא בן מי‬
‫זה הנער אבנר ויאמר אבנר חי נפשך המלך אם ידעתי‪ ...‬וכשוב דוד מהכות את‬
   93   94   95   96   97   98   99   100   101   102   103