Page 94 - דוד - מרועה למשיח . יאיר זקוביץ
P. 94
א ה ב ת אב ל ב נ י ו 93
משאלתו התמימה כביכול :״אמרי נא לשלמה המלך כי לא ישיב את פניך ויתן
לי את אבישג השונמית לאשה״ )מל״א ב,יז( .שלמה ,המגלה בבקשת אדוניה
שאיפות לכתר ,מגיב תחילה על עניין אבישג ומכאן הוא עובר לקשר שבינה
לבין רצונו לזכות במלוכה :״ושאלי לו את המלוכה כי הוא אחי הגדול ממני,,
)פס ,כב( .כך נוצר גם הסדר המהופך שבין בקשת אדוניה ותגובות שלמה,
החורץ את דינו של אחיו למיתה.
במניין הקווים המשותפים בין קורות הבנים נמנענו עד עתה מלהזכיר קו בולט
של דמיון בין קורות אבשלום ואדוניה :ביאתו של אבשלום על פילגשי אביו
מזכירה עד מאוד את רצונו של אדוניה לזכות באבישג ,סוכנת המלך .מוטיו זה
ממלא תפקיד חשוב בתיאור סילוקו של אדוניה ,המועמד השלישי לכס
המלוכה .הקטע על אבישג סוכנת המלך במל״א א,א־ד משמש כאילוסטרציה
למצבו של המלך דוד ,ומדגיש כי בעיית הירושה הגיעה עד משבר והיא חייבת
למצוא את פתרונה בהקדם .בו בזמן משרת ,כזכור ,קטע זה כהקדמה לסיפור
על אדוניה .אף על פי שאבישג לא היתה פילגש המלך אלא בתולה)מל״א א,ב(
אשר נותרה בבתוליה )שם ,פס ,ד( ושימשה למלך כסוכנת שתפקידה לשרתו
)פס ,טו( ,נראה שאדוניה המבקש לו את אבישג לאישה זומם לזכות על ידה
בהכרה בכוחו ובזכותו לרשת את כתר אביו ,שהרי הלוקח לעצמו מנשות
הרמונו של המלך המת נחשב כתובע לכתר .אנו למדים זאת גם מן המקבילה
אודות אבשלום ,הנוטל מנשות אביו החי כדי להוכיח לעם את תוקפו וגבורתו,
וכן מן העובדה שאיש־בשת חושד באבנר כי בא על רצפה ,פילגש אביו שאול
)שמ״ב ג,ז( .שלמה הוא בעליו החוקיים של הרמון אביו ,לאחר שהוכר כמלך,
כפי שטענו בגמרא :״אבישג מותרת לשלמה ואסורה לאדוניה .מותרת לשלמה
שמלך הוא ואסורה לאדוניה ,הדיוט הוא״)בבלי סנהדרין כב ע״א(.
הסיפור רומז ,לכאורה ,לחפותו של אדוניה ,שהרי אבישג לא היתה פילגש.
מאידך גיסא נראה שלא בגלל יופיה בלבד חשק בה; הוא רשאי להניח כי העם
שמחוץ לחצר אינו יודע בדיוק את מעמדה האישי של אבישג היפה ,שהמלך
היה זקן מכדי לדעתה ,ורואה בה מן הסתם פילגש .לפיכך הוא חושב שאם
יזכה בה בלא התעדות מצד שלמה ,יהא בעיני העם כטוען למלוכה ,אשר
המלך אינו יכול לעמוד עדו ,ומכאן שתקוותו לזכות בכתר עשויה להתגשם.
יתכן שאדוניה הניח כי שלמה ,היודע אל נכון את מעמדה של אבישג ,לא
ימנענה ממנו ,אולם שלמה הבין מיד את כוונתו :״ולמה את שואלת את אבישג
השונמית לאדוניהו ושאלי לו את המלוכה...״ )מל״א ב,בב( ,ואדוניה שילם
בחייו חרף תחבולותיו.
נבדוק עתה באיזו מידה משתלב המוטיו של ביאה על פילגשי האב בסיפור מרד
אבשלום .הכתובים בשמ״ב יב,א־טוא אינם חלק אורגאני של מעשה ירושת
