Page 97 - דוד - מרועה למשיח . יאיר זקוביץ
P. 97
פרק שמיני
בין גבורת דוד לגבורת אלוהיו
בשל המקום שיקנה דוד לעצמו בתולדות עמו וארצו — מגן ,מושיע ומרחיב
גבולות — חפצים רושמי קורותיו להטביע בו את חותם הגיבור כבר מנעוריו.
בסיפור שבו מבקשים עבדי שאול מנגן למלך האומלל שולבו ,כאמור לעיל
בפרק שלישי ,כמה מילים שפניהן לעתיד והן מונות את תכונות הנער אשר
תצאנה אל הפועל רק בבגרותו :״וגיבור חיל ואיש מלחמה ונבון דבר ואיש
תואר וה׳ עמו״)שמ״א טז,יח( .כבר כתוב זה ,המשווה חשיבות יתירה לגבורת
דוד ,מדגיש עם זאת כי זו לא תיתכן ללא תמיכת אלוהיו בו :״וה ,עמו״.
בעיצוב נצחונו הראשון של דוד הנער בקרב עם גלית הפלישתי ,ניכר חיבורן
של גבורת האדם וישועת אלוהיו ,גם אם משתקף באותו מעשה מתח מסוים
בין שני היסודות הללו .קודם שנבחן סיפור זה נציין ,כי מעשה הנצחון על גלית
מיוחס לגיבור אחר בנספח לספר שמואל ,לגיבור מגיבורי דוד :״ותהי עוד
המלחמה בגוב עם פלישתים ויך אלחנן בן יערי אורגים בית הלחמי את גלית
הגיתי ועץ חניתו כמנור אורגים״)שמ״ב כא,יט( .גם בסיפור דוד וגלית שבשמ״א
יז נאמר על הגיבור הפלישתי ״וחץ חניתו כמנור אורגים״)פס ,ז( ,ובכלל דומה
כי בסיפור רחב זה נמצא קווים נוספים שזיקה להם אל האנקדוטות הקצרות
אודות גיבורי דוד ,שהובאו בנספח לספר ,כגון בסיפור על ״איש מדין״ )זה
הכתיב .הקרי :״מדון״ .בנוסחת דברי־הימים :״איש מדה״( המחרף את ישראל
)שמ״ב בא,בא( כדרך שחרף גלית את ישראל)שמ״א יז ,פס ,י,כו( וכגון המעשים
על בניהו בן יהוידע ההורג אריה )שמ״ב בג,ב( ומכה את המצרי בנשקו שלו,
בחניתו)פס ,בא( ,כדוד שהיכה אריה בנעוריו)שמ״א יז,לד־לז( וכרת את ראש
גלית בחרבו שלו)פס ,נא(.
דומה כי מעשה גבורה שסופר מלכתחילה על גיבור אלמוני יחסית ,אלחנן,
הועבר בשלב מישני לדוד; דמויות מרכזיות הן ככוכבים בעלי מסה גדולה ,אשר
כוח המשיכה שלהם מביא אליהם עצמים קלי מסה .סיפורים שסופרו
בראשונה על דמויות שוליות מצטרפים בשלב מישני למסת הסיפורים של
הדמות המרכזית ,וכך נמצאת ״חכמת המסכן בזויה ודבריו אינם נשמעים״,
וסיפור הריגת גלית מסתפח על דמותו אדירת הממדים של דוד .הנספח לספר
שמואל משמר איפוא את המסורת הקדומה — סיפור אלחנן .והמסורת
96
