Page 99 - דוד - מרועה למשיח . יאיר זקוביץ
P. 99
פרק שמיני 98
הפלישתי ...ויאמר אליו שאול בן מי אתה הנער ויאמר דוד בן עבדך ישי בית
הלחמי /,וכתובים אלה סותרים איפוא להנחת המחצית השנייה של פרק טז ־ ־
עמידת דוד לפני שאול לשרתו.
ברובד הראשון של פרק יז ניכר בעיקר היסוד האמוני :גלית הוא לוחם מנוסה
מן המעלה הראשונה ,וכולו אומר כבוד בשלל ציודו הכבד .המקרא ,הנמנע
בדרך כלל מתיאורים חיצוניים ,יוצא הפעם מגדרו ומרבה בפרטים :״גובהו שש
אמות וזרת .וכובע נחושת על ראשו ושריון קשקשים הוא לבוש ומשקל השריון
חמשת אלפים שקלים נחושת .ומצחת נחושת על רגליו וכידון נחושת בין
כתפיו .ו ח ץ חניתו כמנור אורגים ולהבת חניתו שש מאות שקלים ברזל ונושא
הצינה הולך לפניו״ )פס׳ ד־ז( .איש זה נראה כמחסן נשק מהלך ,כמכונת
מלחמה ,יותר מאשר כבן אדם .גלית ,המחרף את מערכות ישראל )פס ,י(
ובעצם את ״אלהי מערכות ישראל״)פס ,מה( ,אינו מותיר ברירה לבני ישראל,
אלא להיענות לאתגר שהוא מציע בפניהם ,להציב מולו לוחם למלחמת ביניים
)שהיתה כנראה מקובלת בעת ההיא וראה שמ״ב ב,יג־יז( .כאשר מתנדב דוד
להילחם בגלית ,אין שאול שש לרעיון :״לא תוכל ללכת אל הפלישתי הזה
להילחם עמו כי נער אתה והוא איש מלחמה מנעוריו) ,,פס׳ לג(.
דוד חייב איפוא למצוא דרך אל לב מלכו ולשכנעו כי יוכל למשימה .לפיכך
הוא מזכיר אירוע בעברו אשר לא נודע עד כה :״רועה היה עבדך לאביו בצאן
ובא הארי ואת הדוב ונשא שה מהעדר .ויצאתי אחריו והיכיתיו והיצלתי מפיו
ויקם עלי והחזקתי בזקנו והיכיתיו והמיתיו .גם את הארי גם הדוב היכה עבדך
והיה הפלישתי הערל הזה כאחד מהם כי חרף מערכת אלהים חיים״)פס ,לד־
לו( .עד כה ייחס דוד גבורה לעצמו; כוחו ועוצם ידו הביאו לו את הנצחון על
חיות הטרף )ותן דעתך לריבוי הפעלים בגוף ראשון המציינים את מפעלו של
הנער( .אך מרגע שהזכיר דוד את אלוהי ישראל ,שאותו יצא הפלישתי לחרף,
עולה בו הרהור נוסף ,וניכרת בו ראייה חדשה ורעננה של אירועי העבר.
המספר מציין את השלב החדש בפתיחה מחודשת של פי דוד ,״ויאמר דוד״)פס,
לז( ,אף שאיש לא הפסיק את זרם דבריו ,תופעה מקובלת במקרא לציון שלב
חדש ,ביטוי לרעיון חדש בדברי המדבר :״ויאמר דוד ה ,אשר הצילני מיד הארי
ומיד הדוב הוא יצילני מיד הפלישתי הזה״ )פס ,לז( .ייחוס הנצחון לה ,הוא
שמניע את שאול להתיר לדוד להתמודד עם המשימה הכבירה :״לך וה ,יהיה
עמך״)שם(.
למספר דרכים מגוונות לשכנע את הקורא כי הנצחון אכן מושג בסיועם של
שמים :הראשונה בהן היא התמונה הקומית של דוד המתאמץ ,בעזרת מלכו,
לעטות על עצמו מדים ,שריון וכלי מלחמה :״וילבש שאול את דוד מדיו ונתן
קובע נחושת על ראשו וילבש אותו שריון .ויחגור דוד את חרבו מעל למדיו
