Page 103 - דוד - מרועה למשיח . יאיר זקוביץ
P. 103
פרק שמיני 102
על חטאיו ,ניכר כי דוד ניצב בצלו של גיבור אנושי א ח ה יואב שר צבאו :כך
במעשה המלחמה בבני עמון השזור בסיפור דוד ובת־שבע ,מצליח יואב לשלוף
את דוד הנהנתן מירושלים ולשכנעו להאציל מנוכחותו על סיום המערכה.
מלאכת השכנוע צולחת בידו בטענה ״נלחמתי ברבה גם לכדתי את עיר המים.
ועתה אסוף את יתר העם וחנה על העיר ולכדה פן אלכוד אני את העיר ונקרא
שמי עליה״)שמ״ב יב,כז־כח( .סיפור בת־שבע כולו טבוע בחותם הביקורת על
דוד ,שבהיותו ספון בביתו הוא לוקח את אשתו של חיל נאמן הסר למרותו.
אוריה ,המסרב לירד אל ביתו למרות צו המלך ״רד לביתך ורחץ רגליך״)שמ״ב
יא,ח( ,משיב לדוד תשובה ניצחת ,שממנה צריך היה דוד להבין עד כמה נעלה
אוריה ממנו :״הארון וישראל ויהודה יושבים בסוכות ואדוני יואב ועבדי אדוני
על פני השדה חונים ואני אבוא אל ביתי לאכול ולשתות ולשכב עם אשתי,
חייך וחי נפשך אם אעשה את הדבר הזה״)פס ,יא(.
בסיפורים המדברים בשבחו של דוד — ואלו הרוב המכריע — ניכר נסיון
בכיוון ההפוך ,גימוד דמותו של יואב ,כך שלא תיפגם תהילת המלך.
רק סיפור מקראי אחד ,פרט לסיפור כיבושה של רבה ,יודע על קריאת עיר על
שם המצביא הכובש אותה ,והוא מעשה כיבושה של עיר דוד ,היא ירושלים.
והנה ,בנוסחת סיפור הכיבוש שבספר שמואל אין משפט התנאי ־ -ההבטחה
שבפי דוד :״כל מכה יבוסי ויגע בצינור״ )שמ״ב ה,ח( — זוכה להשלמה.
בנוסחת ספר דברי־הימים ,לעומת זאת ,משפט התנאי על שני חלקיו הוא שלם:
״ויאמר דוד כל מכה יבוסי בראשונה יהיה לראש ולשר״ )דה״א יא,ו( ואנו
מתבשרים מהרה מי הוא המנצח אשר מילא אחר התנאי :״ויעל בראשונה יואב
בן צרויה ויהי לראש״)שם( ,ותן דעתך לדמיון אל מעשה יפתח )שופטים יא,ח-
י( .יואב נזכר בנוסחת דברי־הימים גם לקראת סופו של סיפור כיבוש ירושלים:
״ויואב יחיה את שאר העיר )פס ,ח( .דומה איפוא כי יואב ״קופח״ במהדורת
ספר שמואל שבידינו ,אך התהילה לא נלקחה ממנו בספר דברי־הימים,
שהעתיק מנוסחה כלשהי של ספר שמואל אשר נמלטה מיד הצנזור המקנא
לכבוד דוד.
האם לאור העובדה שליואב חלק מכריע בכיבוש ירושלים ,הנקראת בסופו של
מעשה על שם דוד ,ניתן להניח שבדבריו המצוטטים לעיל אודות רבה ,״פן
אלכוד אני את העיר ונקרא שמי עליה״ )שמ״ב יב,בח( ,יש משום אירוניה
וביקורת מסותרת כלפי המלך שכבר גזל ממנו את התהילה בעבר?
דוגמה נוספת לגימוד דמותו של יואב מגלים אנו בסיועה של הכותרת
ההיסטורית למזמור ס בתהילים :״...מכתם לדוד ללמד בהצותו את ארם נהרים
ואת ארם צובה וישוב יואב ויך את אדום בגיא מלח שנים עשר אלף״)פס ,א־ב(.
בשולי השוליים ,בפריפריה ,בכותרת המזמור ,לא הוסתר חלקו של יואב
