Page 103 - דוד - מרועה למשיח . יאיר זקוביץ
P. 103

‫פרק שמיני‬  ‫‪102‬‬

‫על חטאיו‪ ,‬ניכר כי דוד ניצב בצלו של גיבור אנושי א ח ה יואב שר צבאו‪ :‬כך‬
‫במעשה המלחמה בבני עמון השזור בסיפור דוד ובת־שבע‪ ,‬מצליח יואב לשלוף‬
‫את דוד הנהנתן מירושלים ולשכנעו להאציל מנוכחותו על סיום המערכה‪.‬‬
‫מלאכת השכנוע צולחת בידו בטענה ״נלחמתי ברבה גם לכדתי את עיר המים‪.‬‬
‫ועתה אסוף את יתר העם וחנה על העיר ולכדה פן אלכוד אני את העיר ונקרא‬
‫שמי עליה״)שמ״ב יב‪,‬כז־כח(‪ .‬סיפור בת־שבע כולו טבוע בחותם הביקורת על‬
‫דוד‪ ,‬שבהיותו ספון בביתו הוא לוקח את אשתו של חיל נאמן הסר למרותו‪.‬‬
‫אוריה‪ ,‬המסרב לירד אל ביתו למרות צו המלך ״רד לביתך ורחץ רגליך״)שמ״ב‬
‫יא‪,‬ח(‪ ,‬משיב לדוד תשובה ניצחת‪ ,‬שממנה צריך היה דוד להבין עד כמה נעלה‬
‫אוריה ממנו‪ :‬״הארון וישראל ויהודה יושבים בסוכות ואדוני יואב ועבדי אדוני‬
‫על פני השדה חונים ואני אבוא אל ביתי לאכול ולשתות ולשכב עם אשתי‪,‬‬

                                    ‫חייך וחי נפשך אם אעשה את הדבר הזה״)פס‪ ,‬יא(‪.‬‬
‫בסיפורים המדברים בשבחו של דוד — ואלו הרוב המכריע — ניכר נסיון‬

           ‫בכיוון ההפוך‪ ,‬גימוד דמותו של יואב‪ ,‬כך שלא תיפגם תהילת המלך‪.‬‬
‫רק סיפור מקראי אחד‪ ,‬פרט לסיפור כיבושה של רבה‪ ,‬יודע על קריאת עיר על‬
‫שם המצביא הכובש אותה‪ ,‬והוא מעשה כיבושה של עיר דוד‪ ,‬היא ירושלים‪.‬‬
‫והנה‪ ,‬בנוסחת סיפור הכיבוש שבספר שמואל אין משפט התנאי ־ ‪ -‬ההבטחה‬
‫שבפי דוד‪ :‬״כל מכה יבוסי ויגע בצינור״ )שמ״ב ה‪,‬ח( — זוכה להשלמה‪.‬‬
‫בנוסחת ספר דברי־הימים‪ ,‬לעומת זאת‪ ,‬משפט התנאי על שני חלקיו הוא שלם‪:‬‬
‫״ויאמר דוד כל מכה יבוסי בראשונה יהיה לראש ולשר״ )דה״א יא‪,‬ו( ואנו‬
‫מתבשרים מהרה מי הוא המנצח אשר מילא אחר התנאי‪ :‬״ויעל בראשונה יואב‬
‫בן צרויה ויהי לראש״)שם(‪ ,‬ותן דעתך לדמיון אל מעשה יפתח )שופטים יא‪,‬ח‪-‬‬
‫י(‪ .‬יואב נזכר בנוסחת דברי־הימים גם לקראת סופו של סיפור כיבוש ירושלים‪:‬‬
‫״ויואב יחיה את שאר העיר )פס‪ ,‬ח(‪ .‬דומה איפוא כי יואב ״קופח״ במהדורת‬
‫ספר שמואל שבידינו‪ ,‬אך התהילה לא נלקחה ממנו בספר דברי־הימים‪,‬‬
‫שהעתיק מנוסחה כלשהי של ספר שמואל אשר נמלטה מיד הצנזור המקנא‬

                                                                                              ‫לכבוד דוד‪.‬‬

‫האם לאור העובדה שליואב חלק מכריע בכיבוש ירושלים‪ ,‬הנקראת בסופו של‬
‫מעשה על שם דוד‪ ,‬ניתן להניח שבדבריו המצוטטים לעיל אודות רבה‪ ,‬״פן‬
‫אלכוד אני את העיר ונקרא שמי עליה״ )שמ״ב יב‪,‬בח(‪ ,‬יש משום אירוניה‬

              ‫וביקורת מסותרת כלפי המלך שכבר גזל ממנו את התהילה בעבר?‬
‫דוגמה נוספת לגימוד דמותו של יואב מגלים אנו בסיועה של הכותרת‬
‫ההיסטורית למזמור ס בתהילים‪ :‬״‪...‬מכתם לדוד ללמד בהצותו את ארם נהרים‬
‫ואת ארם צובה וישוב יואב ויך את אדום בגיא מלח שנים עשר אלף״)פס‪ ,‬א־ב(‪.‬‬
‫בשולי השוליים‪ ,‬בפריפריה‪ ,‬בכותרת המזמור‪ ,‬לא הוסתר חלקו של יואב‬
   98   99   100   101   102   103   104   105   106   107   108