Page 91 - דוד - מרועה למשיח . יאיר זקוביץ
P. 91
פרק שביעי 90
הקצוות ,את הרגליים ואת הראש ,בלבד .בהגיעו לקדקד אבשלום נותן המספר
אילוסטרציה ליופיו על ידי תיאור שערו השופע )יד,בו( — רמז מקדים למותו
של אבשלום בעקבות אחיזת שערו בשובך האלה )יח,ט־טו( ,וראה דברי חז״ל:
״אבשלום נתגאה בשערו ולפיכך נתלה בשערו) ,,בבלי סוטה ט ע/,ב( .בהצגת
יופיו של אבשלום יש כדי להפוך אותו למעין שאול שני ,מי שראוי לכאורה
למלכות בשל סגולות חיצוניות .אבשלום היפה סבור איפוא כי לו יאתה
המלוכה; הוא מורד באביו ,אך גאוותו תובילנו אל מותו.
מיד לאחר שזכה אבשלום להיראות לפני דוד אביו ,הוא פותח בהכנותיו למרד.
ראשית חוכמה הוא מסגל לעצמו סממנים חיצוניים של מלכות :״מרכבה
וסוסים וחמישים איש רצים לפניו״ )שמ״ב טו,א( המזכירים לנו את אזהרת
שמואל במשפט המלך :״את בניכם יקח ושם לו במרכבתו ובפרשיו ורצו לפני
מרכבתו״)שמ״א ח,יא( .בו בזמן יודע אבשלום את סוד האיזון בין הדר מלכותי
לבין עממיות מעושה .אבשלום ניצב בשער בית המלך ,לגנוב את לבם של בני
ישראל .המספר נוקט אירוניה מופלגת בשימו בפי אבשלום את המילים :״מי
ישימני שופט בארץ ועלי יבוא כל איש אשר יהיה לו ריב ומשפט והצדקתיו״
)פס ,ד( ,כאילו אפשר שהכל יצדקו בריבם...
זמן מה חולף ,העם נשבה בקסמו של אבשלום — הנוהג כמדינאי משופשף
המגייס לעצמו את תמיכת קהל בוחריו — ועתה זה נכון למרוד באביו .כשם
שרימה את אביו בראשונה ,בבקשו ממנו כי יתיר לאמנון ללכת עמו לחגיגות
הגז ,כן הוא שב להערים עליו בחלקת לשונו ,בדבריו הצדקניים :״אלכה נא
ואשלם את נדרי אשר נדרתי לה ,בחברון כי נדר נדר עבדך בשבתי בגשור בארם
לאמור אם ישוב ישיבני ה ,לירושלים ועבדתי את ה,״)פס ,ז־ח( .אבשלום יוצא
לדרך המרד ,דרך שאין ממנה תשובה; האב ובנו לא יוסיפו עוד להיפגש.
החריש העמוק שעשה אבשלום בלבות בני ישראל הניב יבול ,כפי שמבשרים
לדוד היושב בירושלים :״היה לב איש ישראל אחרי אבשלום״)פס ,יג(.
דוד ,האב רך הלב ,הוא מלך ומצביא אמיץ ורב תושיה :דוד מתעשת קל מהרה,
יוצא מן העיר לבל תהא לו עירו קברו ,אך מקפיד להפקיד בירושלים מרגלים
— בני הכהנים ,אחימעץ ויהונתן — למען יגלו אזנו על המתרחש במחנה
היריב .גם את רעו ,חושי הארכי הוא משלח העירה כדי לסכל את תכניות
אבשלום ויועצו הנבון אחיתופל .דוד הוא אדם ואב שבור :״ודוד עולה במעלה
הזיתים עולה ובוכה וראש לו חפוי והוא הולך יחף...״)פס ,ל( ,אך בו בזמן הוא
מתגלה כרב אמן בשחמט מדיני־צבאי ,הצופה מהלכים רבים מראש.
דוד ישלח את צבאו למערכה ,אך הוא לוחם כשידיו קשורות לו מאחורי גבו.
דוד מזהיר את שרי צבאו ״לאט לי לנער לאבשלום״)שמ״ב יח,ה(; אבשלום הוא
בראש ובראשונה בן ,נער ,ולא מורד במלכות .דוד חפץ לאכול את העוגה
