Page 87 - דוד - מרועה למשיח . יאיר זקוביץ
P. 87
פרק שביעי 86
ימצא את מותו)שמ״ב יג,כג־לו( ,ואילו העובדה שהם נותרו בחיים ורק אמנון
לבדו מת ,אמורה לנחם את דוד הירא בי בל בניו נהרגו בידי אבשלום )פס׳ ל(.
ציון נוסף של בני המלך מצינו לאחר מותו של אבשלום :גם הפעם יש מי
ששוקל על כפות המאזניים את מות אבשלום כעד חייהם של כל השאר ,כדי
להשיב למלך את הפרופורציות הנכונות :״ויבוא יואב אל המלך הבית ויאמר
הובשת היום את פני כל עבדיך הממלטים את נפשך היום ואת נפש בניך
ובנותיך ונפש נשיך ונפש פילגשיך...״ )יט,ו( .בני המלך הוזמנו גם לטקס
ההכתרה ולמשתה שיערוך אדוניה המתנשא למלוך ,וגם הפעם אין הם יוצאים
מכלל דמות קיבוצית .הבנים שהוזמנו משמשים כאנטיתיזה לשלמה ,האחד
והיחיד שלא נקרא לקחת חלק בהכתרה ,וסופו שהוא יורש את הכתר)מל״א א,
פס׳ ט־י,יט,כה(.
כדי להימנע מהקדמת המאוחר ,נעבור איפוא אחד לאחד על קורות ארבעת
הבנים הנזכרים בשם ונוטלים חלק בעלילה ,וניווכח כיצד דווקא הקטון שבהם,
שלמה ,עולה לבסוף לכס המלוכה אשר לדוד אביו.
בכורו של דוד הוא אמנון ,וזה מאבד את עולמו — הן את הכתר והן את חייו
— בשעה אחת ,עקב מעשהו הנפשע בתמר אחותו .וזאת יש לדעת :המספר
המקראי מציג מעשים שבינו לבינה אך ורק בבואו לגנות דמות מדמויותיו.
בסיפור בני יעקב ,דרך משל ,סיפור שאף הוא בנוי על פי דרישות הדגם
הספרותי שלושה־ארבעה ,נדחה ראובן מן הבכורה בגלל מעשהו בבלהה
פילגש אביו )בראשית לה,כב( ,ושמעון ולוי פינו אף הם את הדרך ליהודה
בעקבות התנהגותם הפגומה בפרשת אונס דינה )שם ,פרק לד( ,וניכר הדבר
בברכת יעקב ,שם מקלל יעקב את ראובן)שם מט,ג־ד( ואת שמעון ולוי)פס׳ ה־
ז( ,אך משהוא מגיע ליהודה ,הבן הרביעי ,הריהו מברכו :״יהודה אתה יודוך
אחיך ...ישתחוו לך בני אביך...״ )פס׳ ח־יב( .למוטיווים אלה מהלכים גם
בהנמקת הגיית הבוגרים בבני דוד מן המסילה המוליכה אל הכתר.
סיפור אונס תמר נפתח כסיפור אהבה :״ולאבשלום בן דוד אחות יפה ושמה
תמר ויאהבה אמנון בן דוד״)שמ״ב יג,א( ,אלא שציון יופיה יש בו כדי להדאיג:
יופי ,בסיפור המקראי ,הוא בבחינת הזמנה לצרות ,ודי אם ניזכר במעשה דוד
בבת־שבע )שמ״ב יא,ב( .לאמנון יועץ ,בן דודו יונדב ,והוא מדריך את אמנון
כיצד לזכות בתמר .אמנון מתחלה — שימוש במוטיו חולי האהבה המוכר
משירת האהבה המקראית; ראה לדוגמה :״סמכוני באשישות רפדוני בתפוחים
כי חולת אהבה אני״)שיר־השירים ב,ה( — ומבקש מן המלך כי תמר תאכילהו
בלביבות .דומה כי הבחירה בלביבות קשורה אף היא בשירת האהבה ,״לבבתני
אחותי כלה...״)שם ד,ט( .בהיות תמר ואמנון לבדם בבית ,היא מסרבת לבקשתו
לשכב עמו ואז הוא כופה עצמו עליה :״ויחזק ממנה ויענה וישכב אותה״)פס׳
