Page 84 - דוד - מרועה למשיח . יאיר זקוביץ
P. 84

‫נ ש ו ת ד ו ד ב מ ר א ה ‪83 83‬‬

‫השוואת שני הסיפורים מגלה כמה קווים של דמיון‪ (1).‬כיעקב השומר את צאן‬
‫לבן‪ ,‬כן מגינים דוד ואנשיו על רכושו של נבל‪ .‬שני הסיפורים גם מדברים בגז‬
‫צאנו של האיש העשיר)בראשית לא‪,‬יט; שמ״א כה‪ ,‬פס‪ ,‬ב‪,‬ז‪,‬יא(‪ .‬דמיון זה אינו‬
‫אלא הקדמה לעיקר‪ ,‬להשוואת המיפגשים עם האויב הפוטנציאלי‪ :‬עשו או‬
‫דוד;)‪ (2‬הן לעשו והן לדוד ארבע מאות לוחמים )בראשית לב‪,‬ו; לג‪,‬א; שמ״א‬
‫בה‪,‬יג(;)‪ (3‬בשני הסיפורים משתחווה מביא המנחה‪ :‬יעקב — ״וישתחו ארצה‪,,‬‬
‫)לג‪,‬ג(‪ ,‬ואביגיל — ״ותשתחו ארץ‪) ,,‬כה‪,‬בג(;)‪ (4‬הן יעקב והן אביגיל שולחים‬
‫לפניהם מנחה כאות וכסימן לכוונתם הטובה )בראשית לב‪,‬ידכא; שמ״א‬
‫כה‪,‬יח(; )‪ (5‬המנחה מכונה בשני הסיפורים ״ברכה‪) ,,‬בראשית לג‪,‬יא; שמ״א‬
‫כה‪,‬כז(;)‪ (6‬המנחה מתקבלת על ידי הנמען‪ :‬עשו — ״ויפצר בו ויקח‪) ,,‬לג‪,‬יא(‪,‬‬
‫דוד — ״ויקח‪ ...‬מידה״)שמ״א כה‪,‬לה(;)‪ (7‬יעקב ואביגיל זהירים בכבודם של‬
‫עשו ודוד‪ ,‬פונים אליהם בלשון ״אדוני״ ומקלים בערך עצמם בכינויים ״עבדך״‪,‬‬

                          ‫״אמתך״‪ ,‬״שפחתך״)כגון בראשית לב‪,‬ה; שמ״א כה‪,‬כז־כח(‪.‬‬
‫מטרת השימוש שעושה בעל הסיפור בשמואל בסיפור המקור שבבראשית היא‬
‫להרשים את הקורא בתבונתה של אביגיל‪ .‬אביגיל מציגה את עצמה כמי‬
‫שחטאה לדוד‪ :‬״בי אני העוך )פס‪ ,‬כד(‪ ,‬״שא נא לפשע אמתך״)פס‪ ,‬בח(‪ ,‬אף‬
‫שלא חטאה לו כלל ועיקר‪ ,‬ואישה לבדו העווה‪ .‬יעקב‪ ,‬לעומת זאת‪ ,‬חטא גם‬
‫חטא לעשו בלקיחת הברכה אשר עוררה את חמת האח הגדול‪ ,‬ולפיכך הוא‬

      ‫מבקש לכפר פניו)לב‪,‬כא( ומציע לו ברכה )לג‪,‬יא( תחת הברכה האבודה‪.‬‬
‫בסיום סיפור אביגיל מביא המחבר כרוניקה קצרה‪ ,‬מעין סיכום מצב נישואיו‬
‫של דוד באותה שעה‪ :‬״ותמהר ותקם אביגיל‪ ...‬ותלך אחרי מלאכי דוד ותהי לו‬
‫לאשה ואת אחינעם לקח דוד מיזרעאל ותהיין גם שתיהן לו לנשים‪ .‬ושאול נתן‬
‫את מיכל בתו אשת דוד לפלטי בן ליש אשר מגלים״)שמ״א בה‪,‬מב־מד(‪ .‬להלן‬
‫)פרק אחד עשר( נבהיר כי במילים אלה מקופלת טרגדיה גדולה‪ :‬מיכל אשר‬
‫מילטה את דוד מיד אביה )יט‪,‬יא־יז( היא אסירת הארמון‪ ,‬בעוד אישה הנמלט‪,‬‬

                                ‫חופשי כציפור דרור להוסיף ולהינשא לכל אשר יחפץ‪.‬‬
‫סיפור מילוט דוד על ידי מיכל הוא בבואת סיפור גניבת התרפים בידי רחל מלבן‬
‫אביה )בראשית לא‪,‬יט — לב‪,‬א(‪) .‬ו( בשני הסיפורים מועלת הבת באמונו של‬
‫אביה — רחל גונבת מלבן את התרפים ומיכל ממלטת את אישה מלפני אביה;‬
‫)‪ (2‬רחל היא אמו של בנימין‪ ,‬ובנימין הוא שבטה של מיכל;)‪ (3‬יעקב ודוד היו‬
‫אהובים בתחילה על חותניהם ועבדום באמונה‪ ,‬אך ברבות הימים סר חינם;‬

‫)‪ (4‬כיעקב הבורח מפני לבן)לא‪,‬כ ואילך(‪ ,‬כן בורח דוד מלפני שאול )יט\ב(;‬
‫)‪ (5‬התרפים מסייעים בשני הסיפורים למילוט‪ :‬גניבת התרפים )מכשיר ניחוש‬
‫ראה יחזקאל כא‪,‬כו; זכריה י‪,‬ב( אמורה להקשות על לבן בגילוי הבורחים‪,‬‬
‫ומיכל המניחה את התרפים במיטתו של דוד )יט‪,‬יג( מעכבת כך את חשיפת‬
   79   80   81   82   83   84   85   86   87   88   89