Page 85 - דוד - מרועה למשיח . יאיר זקוביץ
P. 85
פ ר ק חמישי 84
בריחתו על ידי אביה; ) (6מצבה המיוחד לכאורה של רחל ־־־־ ״ותאמר אל
אביה אל יחר בעיני אדוני כי לוא אוכל לקום מפניך כי דרך נשים לי״)לא,לה(
— מונע את גילוי התרפים שעליהם יושבת רחל .טענת חוליו של דוד ,״ותאמר
חולה הוא״)יט,יד( ,מסכלת את חשיפת בריחתו.
ואשר לקווי ההיפוך) :ו( בעוד שבסיפור רחל נעלמים התרפים ,הרי שבמעשה
מיכל דוד הוא הנעלם;) (2האב ,שאול ,מתלונן על הגניבה באזני בתו מיכל
)יט,יז( ,בעוד לבן מתלונן באזני חתנו ,יעקב)לא,ל(;) (3גניבת רחל אינה מתגלה.
מירמת מיכל מתגלה לאביה וזה אינו מאחר לתלות בה את האשמה;) (4יעקב,
שלא ידע על דבר הגניבה ,קובע בפיו את גורל אשתו למיתה :״עם אשר תמצא
את אלהיך לא יחיה עד אחינו״)לא,לב( .מיכל ,לעומת זאת ,משקרת לאביה כי
דוד איים על חייה :״הוא אמר אלי שלחני למה אמיתך״)יט,יז(;) (5רחל אכן
תמות ,עם לידת בנה השני)לה,טז־כ( .מיכל חיה תחיה ,אך בן לא יהיה לה
)שמ״ב ו,כג(.
דומה איפוא כי בעל הסיפור בספר שמואל רואה בחיוב את מעשה רחל
המסייעת בפעולתה למילוט אישה ובני ביתו .המספר מציג את מיכל כגיבורה
חיובית עוד יותר מרחל :בעוד שרחל — הנוטלת אמנם סיכון מסוים על עצמה
— נמלטת עם אישה ,מיכל נותרת מאחור בידיעה ברורה שאכן יתגלה חלקה
במילוטו של דוד ,והיא תצטרך ליתן על כך את הדין בפני אביה.
מופת הקרבתה של מיכל למען אישה לא יעמוד לה בהמשך יחסיה עמו .על
אכזבתה מאופן התנהגותו עמה תיטול את נקמתה בשעה שיעלה דוד את ארון
ה ,לירושלים )שמ״ב ו( .מיכל ששילחה את דוד והורידתהו בעד החלון)שמ״א
יט,יב( תשוב ותתייצב בחלון ,והפעם בחלון בית המלך שבירושלים)שמ״ב ו,טז(
ותלמד את אישה לקח מר )ועל כך ראה בהרחבה להלן ,פרק אחד־עשר(.
השתקפותן של נשות דוד במראות סיפורים מקראיים אחרים לא החמיאה
למלך ישראל .כל ההשוואות כולן חרצו את דינו לכף חובה וחיזקו את הכרת
הקורא ,כי ראוי וראוי המלך לגורל שמונה לו באחרית ימיו ,כאשר אין אשה
מנשותיו הרבות ניצבת לצידו לסעדו בצינת זיקנתו.
