Page 82 - דוד - מרועה למשיח . יאיר זקוביץ
P. 82

‫נ ש ו ת ד ו ד ב מ ר א ה ‪81 81‬‬

‫״חטאתי לה‪...,‬״)יב‪,‬יג(;)‪ (14‬יהודה אינו שב עוד לפקוד את תמר‪ :‬״ולא יסף עוד‬
                 ‫לדעתה״)לח‪,‬בו(‪ .‬לא כן דוד הלוקח את בת־שבע ונושאה לאשה‪.‬‬

‫ההשוואה המתבקשת מאליה בין שני הסיפורים מאלצת את הקורא להעמיד‬
‫את דוד נוכח אבי־אבות שבטו‪ ,‬יהודה‪ .‬השלילה במעשיו של דוד בולטת‬

                                                                         ‫שבעתיים עקב ההשוואה‪.‬‬
‫לא רק על דוד מוטל הצל עקב השוואתו עם יהודה‪ ,‬אלא גם על בת־שבע‬
‫בעימותה עם תמר‪ :‬תמר האלמנה עשתה מה שעשתה לשם המצוה‪ ,‬ואילו בת־‬
‫שבע קיבלה על עצמה את רצון המלך בעודה אשת איש‪ ,‬ולפיכך אף גרמה‬
‫בעקיפין למות אישה ונאותה להינשא לבועלה‪ ,‬רוצח בעלה‪ .‬בת־שבע אינה‬
‫נקייה איפוא מעוון‪ .‬עם זאת יש לציין‪ ,‬כי בסוף הסיפור נאמר‪ :‬״ותשמע אשת‬
‫אוריה )ודוק‪ :‬״אשת אוריה״‪ ,‬ולא ״בת־שבע״( כי מת אוריה אישה ותספוד על‬
‫בעלה״ )יא‪,‬כו(‪ .‬גילוי זה של רגש‪ ,‬אבלה של האשה על אישה‪ ,‬יש בו כדי‬
‫להסביר — ולו באופן חלקי — העדר גילוי רגש בביקורה של בת־שבע לעתיד‬
‫לבוא אצל דוד הזקן‪ .‬האיש אשר רצח את בעל נעוריה אינו ראוי לרחמים‪ .‬ממנו‬

                            ‫היא עתידה לתבוע פיצוי על סבלה — מינוי בנה ליורשו‪.‬‬
‫מעשה נישואיו של דוד לבת־שבע משמש גם כבבואתו של סיפור נישואי המלך‬
‫לאביגיל אשת נבל הכרמלי)שמ״א כה(‪ .‬והרי קווי הדמיון שביניהם‪ (1):‬בשני‬
‫הסיפורים לוקח דוד לאשה אשת איש לאחר מות אישה;)‪ (2‬הלשון המציינת‬
‫בשני הסיפורים את לקיחת האשה דומה מאוד‪ :‬״וישלח דוד וידבר באביגיל‬
‫לקחתה לו לאשה״ )בה‪,‬לט(‪ ,‬״וישלח דוד ויאספה אל ביתו ותהי לו לאשה״‬
‫)יא‪,‬כז(;)‪ (3‬שני המעשים נפתחים בשליחים ששולח דוד‪ :‬״וישמע דוד במדבר כי‬
‫גוזז נבל את צאנו וישלח דוד עשרה נערים ויאמר דוד לנערים עלו כרמלה‬
‫ובאתם אל נבל ושאלתם לו בשמי לשלום״ )בה‪,‬ד־ה(‪ ,‬״ויהי לתשובת השנה‬
‫לעת צאת המלאכים וישלח דוד את יואב ואת עבדיו עמו ואת כל ישראל‬
‫וישחיתו את בני עמון‪...‬״)יא‪,‬א(;)‪ (4‬שתי הנשים אשר תלקחנה על ידי דוד הן‬
‫יפות‪ :‬באביגיל נאמר ״והאשה טובת שכל ויפת תואר״ )כה‪,‬ג(‪ ,‬ובבת־שבע‬
‫״והאשה טובת מראה מאוד״)יא‪,‬ב(‪ (5).‬שתי הנשים שבות לבתיהן לאחר מיפגש‬
‫ראשון עם דוד )שמ״א כה‪,‬לו; שמ״ב יא‪,‬ד(; )‪ (6‬שתי דמויות חיוביות‪ ,‬אביגיל‬
‫ואוריה‪ ,‬מלמדות את דוד לקח אגב שבועה‪ .‬אביגיל אומרת לו‪ :‬״ועתה אדוני חי‬
‫ה׳ וחי נפשך אשר מנעך ה‪ ,‬מבוא בדמים והושע ידך לך‪...‬״ )כה‪,‬בו(‪ ,‬ואוריה‬
‫המסרב לרדת לביתו נשבע למלכו‪ :‬״‪...‬ואני אבוא אל ביתי לאכול ולשתות‬

            ‫ולשכב עם אשתי חייך וחי נפשך אם אעשה את הדבר הזה״)יא‪,‬יא(‪.‬‬
‫על אף קווי הדמיון הללו תהום פעורה בין שני הסיפורים‪ (1):‬אביגיל אינה רק‬
‫אשה יפה אלא גם חכמה‪ ,‬ובתבונתה תמנע מדוד להביא על עצמו אסון‪ ,‬ואילו‬
‫בת־שבע תשתף עמו פעולה;)‪ (2‬בראש סיפור אביגיל שולח דוד את עבדיו אל‬
   77   78   79   80   81   82   83   84   85   86   87