Page 77 - דוד - מרועה למשיח . יאיר זקוביץ
P. 77

‫פ ר ק חמישי‬  ‫‪76‬‬

‫ידועים בבואו לעצב את עלילת המעשה‪ ,‬את דמויות הנשים ואת יחסיהן עם‬
‫דוד‪ .‬בעיצובו את סיפורי הנשים וברומזו לסיפורים קיימים בוחר המספר‬
‫להזדקק בעיקר לטכניקת היפוך‪ ,‬של ״סיפורי בבואה‪) ,,‬לטיבם ראה לעיל‪ ,‬פרק‬
‫שלישי(‪ .‬המודעות לקיום סיפורי הבבואה עשויה לשרת את הקורא בעיקר‬
‫בשיפוט הדמויות‪ .‬העימות בין גיבורו של סיפור הבבואה לבין גיבורו של סיפור‬
‫המקור מציב אותם זה מול זה על שתי כפות המאזניים‪ ,‬והקורא חייב להתבונן‬

                     ‫היטב כדי להיווכח איזו כף נוטה מטה ואיזו מהן עולה מעלה‪.‬‬
‫את סקירתנו נפתח דווקא בסיום‪ ,‬במעשה אבישג השונמית שעליו עמדנו לעיל‬
‫)פרק ראשון(‪ .‬תמונה זו ‪,‬שהיא חלק מסיפור שקיעתו של דוד‪ ,‬יוצרת מסגרת‬
‫לסיפור חיי דוד משמקשרים אותה אל מעשה דוד הצעיר הנלקח לחצר שאול‬

           ‫המלך כדי לען לפניו בכינור )שמ״א טז‪,‬יד־כג(‪ ,‬מעשה שהוא בבואתו‪.‬‬
‫הדמיון בין הסיפורים בולט‪ :‬בשניהם עבדי המלך הם המציעים לו פתרון אשר‬
‫יעלה ארוכה לסבלו‪ :‬״ויאמרו עבדי שאול אליו‪ ...‬יבקשו איש יודע מען בכינור‬
‫והיה בהיות עליך רוח אלהים רעה וניגן בידו וטוב לך״ )שמ״א טז‪,‬טו־טז(‪,‬‬
‫״ויאמרו לו עבדיו יבקשו לאדוני המלך נערה בתולה ועמדה לפני המלך ותהי לו‬
‫סוכנת ושכבה בחיקך וחם לאדוני המלך״)מל״א א‪,‬ב(‪ .‬סיום שתי העצות מדגיש‬
‫כי בכוח הנער־הנערה לפתור את המצוקה‪ :‬״וטוב לך״‪ ,‬״וחם לאדני המלך״‪ .‬זאת‬
‫ועוד‪ :‬המבוקש נמצא והריהו נער צעיר ויפה)ראה‪ :‬״ואיש תואר״ ]שמ״א טז‪,‬יח[(‬
‫או נערה יפה‪ :‬״והנערה יפה עד מאוד״ )מל״א א‪,‬ד(‪ ,‬ושניהם עומדים לפני‬
‫מלכיהם לשרתם‪ :‬״ויבא דוד אל שאול ויעמוד לפניו״)שמ״א טז‪,‬כא(‪ ,‬״ועמדה‬

                                                                          ‫לפני המלך״)מל״א א‪,‬ב(‪.‬‬

‫מעבר לקווי הדמיון ניכרים גם הניגודים שבין שני המעשים‪ :‬בעוד שאול סובל‬
‫מפגע אשר משלח בו אלוהים‪ ,‬רוח רעה המבעתת את נפשו‪ ,‬דוד הוא קורבן‬
‫פגעיה של הזיקנה‪ .‬כאשר מציעים עבדי שאול לאדונם דרך להתמודד עם סבלו‪,‬‬
‫הוא מביע את הסכמתו‪ :‬״ויאמר שאול אל עבדיו ראו נא לי איש מיטיב לען‬
‫והביאותם אלי״)שמ״א טז‪,‬יז(‪ .‬דוד לעומת זאת הוא אדיש‪ ,‬שקוע בתוך עצמו‬
‫ואינו מגיב כלל‪ .‬עבדיו מפרשים את שתיקתו כביטוי של הסכמה‪ .‬דוד הוא נער‬
‫צעיר בסיפור מצוקת אדוניו‪ ,‬ואיש זקן במעשה אבישג השונמית‪ .‬דוד הנער‬
‫המובא אל שאול עתיד לרשת את אדוניו ולשבת על כסאו‪ ,‬אך אבישג‬
‫השונמית לא תהא אשת המלך הבא; דווקא מי שלא נועד למלוכה‪ ,‬אדוניה‪,‬‬

                              ‫חושק בה‪ ,‬כאמור לעיל‪ ,‬ומקפד במו ידיו את פתיל חייו‪.‬‬
‫יצירת הבבואה בין שני סיפורי המסגרת — נעורי דוד וזיקנתו — מעוררת‬
‫מחשבות נוגות‪ .‬התקוה‪ ,‬האופטימיות נוכח דמותו של דוד הצעיר‪ ,‬מתפוגגת‬
‫מול קלסתר פניו של דוד הקשיש‪ .‬דוד הזקן אינו טוב משאול הזקן‪ .‬שאול עורר‬
‫על עצמו חמת שמים ונזקק לעזרתו של הנער דוד; דוד — שלא ידע מחסור‬
   72   73   74   75   76   77   78   79   80   81   82