Page 73 - דוד - מרועה למשיח . יאיר זקוביץ
P. 73

‫פרק ח מ י ש י‬  ‫‪72‬‬

‫בני ישראל ברית בימי יהושע‪ ,‬בעת כיבוש הארץ )ראה יהושע ט(‪ .‬צירוף‬
‫החטאים מטיל איפוא צל נוסף על המלך‪ :‬אם חמל על אגג‪ ,‬הרי שעשה זאת רק‬
‫משום שהוא מלך ולא משום רגשות אנושיים המפעמים בו‪ ,‬שהרי על‬
‫הגבעונים‪ ,‬שאותם נצטוו ישראל להותיר בחיים‪ ,‬לא חס‪ .‬להריגת הגבעונים אין‬
‫רמז נוסף בספר שמואל‪ ,‬אלא אם כן יטען הטוען‪ ,‬כי הורגיו של איש־בשת בן‬
‫שאול‪ ,‬בענה ורכב בני רימון הבארותי‪ ,‬מבני הגבעונים היו — בארות עירם‬
‫הנחשבת על בנימין)ד‪,‬ב( היא מערי הגבעונים )יהושע ט‪,‬יז( — וכי רצח איש־‬
‫בשת לא היה אלא נקמה על החטא שחטא שאול כלפי בני עמם‪ .‬כיוון שסיפור‬
‫הריגתו של איש־בשת אינו נותן ביטוי לטעם זה‪ ,‬דומה כי אין לייחס לרוצחיו‬
‫מניע נאצל מעין זה‪ .‬עדיין יתכן כי מחבר שמ״ב כא נתעורר ליצירת סיפור על‬
‫נקמת דמם של הגבעונים משום הקשר שמצא הוא בין עירם של רכב ובענה‬
‫לבין נחלת הגבעונים‪ .‬דוד‪ ,‬על כל פנים‪ ,‬עושה את הבלתי נמנע; הוא יודע כי‬
‫עליו לרצות את הגבעונים‪ ,‬ועל כן הוא שואלם‪ :‬״מה אעשה לכם ובמה אכפר‬
‫וברכו את נחלת ה‪/‬״)בא‪,‬ג(‪ .‬הגבעונים הם שדורשים להוקיע שבעה מבני שאול‬
‫)פס‪ ,‬ו(‪ .‬ברחמי המלך דוד על מפיבשת הוא נותן בידם ״את שני בני רצפה בת‬
‫איה אשר ילדה לשאול את ארמוני ואת מפיבשת ואת חמשת בני מיכל)מירב?(‬
‫בת שאול אשר ילדה לעדריאל בן ברזילי המחולתי״)פס׳ ח(‪ .‬שוב ע ו ז איפוא‬
‫איום לשלטונו של דוד‪ ,‬ואין להטיל עליו כל אחריות למעשה‪ .‬זאת ועוד‪:‬‬
‫בשמוע דוד על מעשה רצפה‪ ,‬האם השכולה‪ ,‬המונעת מעוף השמיים וחית‬
‫השדה מלפגוע בגוויות המוקעים — מעין מעשה של אנטיגונה במחזהו של‬
‫סופוקלס הנושא את שמה — קובר דוד הן את המוקעים והן את עצמות שאול‬
‫ויהונתן בנו ״בארץ בנימין בצלע בקבר קיש אביו‪) ,,‬פס‪ ,‬יד(‪ ,‬ורק אחרי כן‪ ,‬אות‬
‫לשביעות רצונו של ה‪ ,‬מסגירת החשבון עם הגבעונים‪ ,‬תסתיים הבצורת‪:‬‬

                                                    ‫״ויעתר אלהים לארץ אחרי כן״)פס‪ ,‬יד(‪.‬‬

‫רק כתוב בודד בספר שמ״ב מותיר לכאורה תקווה לבית שאול‪ :‬״ולמפיבשת בן‬
‫קטן ושמו מיכא״ )ט‪,‬יבא(‪ ,‬אך דומה כי מילים אלה שולבו על מקומן בשלב‬
‫מאוחר‪ ,‬כרמז מקדים ובהסבר להופעת המשך לבית שאול‪ ,‬המתייחס על מיכא‬
‫בן מפיבשת‪ ,‬בספר דברי־הימים‪ :‬״ונר הוליד את קיש וקיש הוליד את שאול‬
‫ושאול הוליד את יהונתן ואת מלכי־שוע ואת אבינדב ואת אשבעל )הוא איש־‬
‫בשת של ספר שמואל; ספר דברי־הימים משמר את הצורה המקורית אשר‬
‫שונתה כדי לסלק את היסוד ״בעל״ ולהביא במקומו כינוי של גנאי( ובן יהונתן‬
‫מריב בעל )הוא מפיבשת( ומריב בעל הוליד את מיכה ובני מיכה פיתון ומלך‬
‫ותארע ואחז‪ ,‬ואחז הוליד את יהועדה‪ ...‬אנשים גיבורי חיל דורכי קשת ומרבים‬
‫בנים ובני בנים מאה וחמישים בל אלה מבני בנימין״)דה״א ח‪,‬לג־מ; ראה גם‬

                                                                                         ‫שם ט‪,‬לט־מד(‪.‬‬
   68   69   70   71   72   73   74   75   76   77   78