Page 74 - דוד - מרועה למשיח . יאיר זקוביץ
P. 74

‫א ב ד ן ב י ת ש א ו ל ‪73 73‬‬

‫אף שאין זה מעיקר ענייננו‪ ,‬ראוי לשאול האם היו עדיין בימי בית שני אנשים‬
‫מבני ישראל אשר ייחסו את עצמם על בית שאול‪ ,‬צאצאים לשריד האחד‬
‫והיחיד‪ ,‬מיכא בן מפיבשת? ראיה לבך שבימי הגלות עדיין היו אנשים אשר‬
‫ביקשו ללחום את כבודו האבוד של בית שאול מוצא אתה במגילת אסתר‪:‬‬
‫מרדכי היהודי הוא מבית שאול‪ :‬״מרדכי בן יאיר בן שמעי בן קיש איש ימיני״‬
‫)ב‪,‬ה(‪ .‬הוא שסוגר את החשבון ההיסטורי‪ ,‬את הפצע הפעור שהותיר שאול‪,‬‬
‫ומביא לחיסולו של ״המן בן המדתא האגגי״ )ג‪,‬א(‪ ,‬היינו מצאצאי אגג מלך‬
‫עמלק‪ .‬אם בספר שמואל דוד הוא שעושה שפטים בעמלקים ולא שאול וביתו‪,‬‬

                   ‫הרי שמגילת הגלות דואגת שלא לקפח גם את ביתו של שאול‪.‬‬
‫קודם שסטינו לדבר באחריתו של בית שאול בהיסטוריוגרפיה הבתר־גלותית‪,‬‬
‫נוכחנו איפוא לדעת‪ ,‬כי אליבא דספר שמואל לא נותר לשאול אלא נצר אחד‪,‬‬
‫מפיבשת נכה הרגליים‪ .‬לא דוד חיסל את בית שאול; ה׳ הוא שגרם בשיטתיות‬
‫לאובדנם של צאצאי המלך‪ ,‬אשר נכשל כשלא עשה את רצון ה‪ ,‬בעמלק‪ .‬כאשר‬
‫בני אדם דוחקים את הקץ‪ ,‬את קצו של בית שאול‪ ,‬מחסל אותם דוד )הנער‬
‫העמלקי‪ ,‬רכב ובענה בני רימון הבארותי( או מקללם )כמסופר על יואב שהרג‬
‫את אבנר(‪ .‬דוד עצמו אינו מתפתה לאנשיו המפצירים בו להרוג את שאול‪ ,‬ואף‬
‫לא מניח לאבישי בן צרויה‪ ,‬המתנדב להרוג את המלך‪ ,‬לעשות כן‪ .‬רק כאשר‬
‫מורה ה׳ לדוד למסור שבעה מבני שאול ביד הגבעונים‪ ,‬חייב דוד לציית‪ .‬דוד‬

                         ‫המבכה את מות שאול‪ ,‬יהונתן ואבנר ניצב מעל לכל חשד‪.‬‬
‫ההיסטוריוגרף הדוידי יודע עם זאת שאף אם יציג את מלכו כטלית שכולה‬
‫תכלת‪ ,‬לא יפסקו ההאשמות כלפי דוד‪ ,‬כאילו היה לו חלק מכריע בחיסולו של‬
‫בית שאול‪ ,‬חיסול שנועד להבטיח כי כסאו שלו יכון על יסודות מוצקים‪.‬‬
‫הסופר־ההיסטוריוגרף יודע שהימנעות ממתן ביטוי לטענות אלה כמוה במעשה‬
‫בת היענה הטומנת ראשה בחול; אנשים ימשיכו לספר ולייחס לדוד מעשים‬
‫אשר לא תהא תפארתו עליהם‪ .‬לפיכך ניתן לשמועות העקשניות הללו מוצא‬
‫בספר שמואל‪ ,‬אך הכותב כאילו מסמיך לכל מוקש שכזה חבלן המומחה‬

                                                                                                  ‫לפירוקו‪.‬‬
‫הזכרנו לעיל את הריגת עשהאל בן צרויה בידי אבנר ביום של מלחמה קשה בין‬
‫אבנר ואנשיו לבין עבדי דוד )שמ״ב ב‪,‬יז(‪ ,‬אך דוק‪ :‬המספר מקפיד שלא לערב‬
‫את דוד בנעשה‪ ,‬כאילו שרי הצבא‪ ,‬אבנר ויואב‪ ,‬הם יוזמי הקרבות הללו‪ ,‬ואילו‬
‫לאדוניהם אין יד ורגל במעגלות האלימות‪ .‬כאשר קוראים אנו איפוא בראש‬
‫הפרק הבא‪ :‬״ותהי המלחמה ארוכה בין בית שאול ובין בית דוד ודוד הולך‬
‫וחזק ובית שאול הולכים ודלים״)ג‪,‬א(‪ ,‬שוב עשויים אנו להתפתות ולהאמין‬
‫שאין דוד בלוחמים ואף לא ביוזמי המאבק‪ .‬כבר במהלך בריחתו של דוד מלפני‬
‫שאול הציג אותו נבל הכרמלי כמורד‪ :‬״מי דוד ומי בן ישי היום רבו עבדים‬
   69   70   71   72   73   74   75   76   77   78   79