Page 69 - דוד - מרועה למשיח . יאיר זקוביץ
P. 69
פרק ח מ י ש י 68
הבלים לא מצא עוז בנפשו להרוג את אדוניו .אז שלף שאול בעצמו את חרבו
ועמד על חודה והפיל את עצמו עליו .אך מכיוון שלא עצר כוח לדקור את עצמו
או להישען על חרבו ולתקעה בגופו ,פנה )וראה( איש צעיר עומד ושאלו מי
הוא .וכששמע שעמלקי הוא ,ביקשו לתחוב בו את החרב ,משום שאין הוא
יכול לעשות זאת בידיו ,ולגרום למיתתו באיזה אופן שירצה .והלה עשה כן
ופשט את צמיד הזהב מזרועו ואת כתר המלכות וברח .וכשראה נושא כלי
שאול שמת ,המית את עצמו...״)קדמוניות היהודים ,ספר שישי יד,ג(.
באופן דומה מיישב את הסתירה גם ספר קדמוניות המקרא המסתיים במעשה
מות שאול .זה מוסיף נופך דרמטי לעלילה כשהוא מזהה את הנער העמלקי עם
בנו של אגג :״ויאמר לו שאול :לפני המיתך אותי הגד לי מי אתה .ויאמר :אני
אדליוס בן אגג מלך העמלקים .ויאמר שאול :הנה עתה באו עלי דברי שמואל
כאשר אמר :אשר נולד מאגג יהיה לך למכשול״)סה,ד; השווה גם נח,ג(.
צערו של דוד על מות שאול ועל מפלת ישראל בחרב הפלישתים מתבטא
בסיפור שבשמ״ב א הן בקריעת הבגדים ,הן במספד ובצום )פס׳ יא־יב( והן
בקינה נוראת ההוד שהוא נושא על שאול ועל יהונתן בנו )פס׳ יח־בז( .דוד
מבכה את האב ובנו ״שאול ויהונתן הנאהבים והנעימים בחייהם /ובמותם לא
נפרדו״)פס׳ כג( .אפילו הקורא הזוכר את המתח שבין המלך ובנו ,על רקע קנאת
המלך בדוד ,מבין אל נכון כי רק ברגעי טירופו ביקש המלך לפגוע בבנו ,אך
בקוננו על השניים מעדיף דוד ,כמובן ,לזכור רק את הטוב ולהעלות על נס את
אהבתם היפה של האב ובנו.
במילים דומות מדבר דוד גם על אהבת יהונתן אליו :״צר לי עליך אחי יהונתן
נעמת לי מאוד נפלאתה אהבתך לי מאהבת נשים״)פס ,כו( .אהבת שאול לדוד
נתחלפה בקנאה מרירה סמוך להתעוררותה; אהבת מיכל לדוד ,אף היא לא
עמדה מול פגעי הפירוד שנכפה על השניים .רק אהבת יהונתן לדוד ,אהבה
שאינה תלויה בדבר ,עמדה בעינה עד מות יהונתן .הקורא איפוא את דברי קינת
דוד ,היוצאים מן הלב ונכנסים אל הלב ,יאמין בכנות רגשותיו של דוד.
שאול ושלושה מבניו — יהונתן ,אבינדב ומלכישוע — נפלו איפוא על הר
הגלבוע ,על פי גירסת הסיפור שבשמ״א לא )פס ,ב,ו,ז,ח,יב( .לפי שמ״ב א,
לעומת זאת ,מת יהונתן לבדו עם אביו)פס ,ד( .בן נוסף של המלך המת ,איש־
בשת הומלך במחניים על ישראל על ידי דודו של שאול ושר צבאו ,אבנר בן נר
)שמ״ב ב,ח־יב( .בין בית שאול לבין בית דוד פורצת מלחמה ,אך ההיסטוריוגרף
הדוידי מבקש ליצור את הרושם ,כי דוד עצמו אינו שותף לשפיכות הדמים;
בראש מחנה דוד ניצב יואב ובראש מחנה בית שאול אבנר.
ראשיתו של המאבק לובשת צורה של מלחמת ביניים :יואב נענה לאתגר
שמציב בפניו אבנר ,״יקומו נא הנערים וישחקו לפנינו״)שמ״ב ב,יד(; שנים עשר
