Page 68 - דוד - מרועה למשיח . יאיר זקוביץ
P. 68

‫א ב ד ן ב י ת ש א ו ל ‪67 67‬‬

‫אליו הרעה ובי הקיפוהו הפלישתים — מבקש מנושא כליו בי יהרגהו‪ ,‬ובלבד‬
‫שלא יפול ביד הערלים‪ .‬כשאין הנער מעז להרוג את אדוניו מפיל שאול עצמו‬

                                              ‫על חרבו‪ ,‬וכל אנשיו מתים עמו)שם לא‪,‬ג־ו(‪.‬‬
‫דומה כי ההיסטוריון הדוידי ביקש לעמעם את זוהרה של נפילת שאול‪ .‬לפיכך‬
‫הוא מציע לה גירסה חלופית‪ ,‬שאותה הוא שם בפי הנער העמלקי הבא אל דוד‬
‫אל צקלג)שמ״ב א(‪ .‬ודוק‪ :‬קודם סיפור מות שאול)שמ״א לא( נמצא מעשה בדוד‬
‫המיישב חשבון עם העמלקים )פרק ל(‪ .‬בהעדר דוד מצקלג‪ ,‬העיר שבה הניח‬
‫להם אכיש מלך גת לשבת בבורחם מפני שאול‪ ,‬פושטים עמלקים על העיר‬
‫ומעלים אותה באש‪ .‬ה‪ ,‬מורה לדוד לרדוף אחר הגדוד העמלקי)פס׳ ח(‪ .‬דוד‬
‫משיג אותם ועושה כמיטב יכולתו להכריתם‪ :‬״ויכם דוד מהנשף ועד הערב‬
‫למחרתם ולא נמלט מהם איש כי אם ארבע מאות נער אשר רכבו על הגמלים‬
‫וינוסו‪) ,,‬פס‪ ,‬יז(‪ .‬דוד עושה איפוא מה שלא עשה שאול; הוא אינו מגלה מורך‬
‫לב או חמלה כלפי העמלקים‪ .‬ומיד לאחר מעשה מות שאול שוב נזכר ההיבט‬

                             ‫העמלקי — סיפורו של הנער העמלקי והריגתו בידי דוד‪.‬‬
‫בגירסה הדוידית של סיפור מות שאול רואה הנער את שאול כשהוא נשען על‬
‫חניתו)שמ״ב א‪,‬ו( — זו החנית בה ביקש להכות בדוד וביהונתן‪ ,‬זו החנית שגזל‬
‫אותה דוד והשיבה לו‪ .‬שאול שואל לזהותו של הנער‪ ,‬וזה עונה לו במילים‬
‫״עמלקי אנכי‪) ,,‬פס‪ ,‬ח(‪ ,‬ואף על פי כן המלך מבקש ממנו לשים קץ לחייו‪ .‬שר‬
‫ההיסטוריה מחייך‪ :‬שאול מלך ישראל‪ ,‬אשר חמל על מלך עמלק‪ ,‬נהרג על ידי‬
‫איש עמלקי‪ ....‬טעם בקשתו של שאול מן העמלקי להרוג אותו אף הוא שונה‪,‬‬
‫ואין בו דבר משיקולי הכבוד הלאומי שאיפיינו את בקשתו מנושא כליו‪ .‬כאן‬

                        ‫מבקש הוא ״עמוד נא עלי ומותתני כי אחזני השבץ״)פס‪ ,‬ט(‪.‬‬
‫הגירסה הדוידית של הסיפור מרכזת את תשומת הלב בתגובתו של דוד על מות‬
‫שאול‪ .‬הנער העמלקי ציפה לקבל פרס מדוד‪ ,‬שאליו הביא את סממני המלכות‪,‬‬
‫הנזר והאצעדה‪ ,‬ואילו דוד יבקש מאחד מנעריו כי יכה את העמלקי‪ ,‬לא לפני‬
‫שיאמר לו‪ :‬״דמך על ראשך כי פיך ענה בך לאמור אנכי מותתי את משיח ה‪,‬״‬
‫)פס‪ ,‬טז(‪ .‬דוד חוזר איפוא ונזקק לאיסור הנורא‪ ,‬לטאבו שממנו נמנע בעבר‬
‫פעמיים‪ ,‬לשלוח יד במשיח ה‪ .,‬חשוב היה להיסטוריון הדוידי להציג את מעשה‬
‫מותו של שאול באופן שיעמעם את זוהרו של המלך המת ויפיץ אור יקרות על‬
‫יורשו‪ ,‬ולו במחיר מתח‪ ,‬ואף סתירה‪ ,‬בין שתי זוויות הראייה אודות מה שארע‬

                                                                                        ‫על הר הגלבוע‪.‬‬

‫כבר הקדמונים ביקשו לישב בין שתי נוסחות הסיפור ונצטט‪ ,‬לדוגמה‪ ,‬את דבריו‬
 ‫של יוסף בן מתתיהו‪ :‬״והוא עצמו נפצע פצעים רבים‪ ...‬עד שלא היה בו כוח‬
 ‫עוד לעמוד בפני מכות)האויב(‪ .‬ובהיותו חלש מכדי להרוג את עצמו‪ ,‬ציווה על‬
 ‫נושא כליו לשלוף חרבו ולדוקרו בה בטרם יתפשוהו האויבים חי‪ .‬אולם נושא‬
   63   64   65   66   67   68   69   70   71   72   73