Page 81 - דוד - מרועה למשיח . יאיר זקוביץ
P. 81
פרק שישי 80
לאשת דוד בעקבות ההתרחשות העיקרית;) (2בת־שוע היא אם בניו של יהודה,
ער ואונן ,המתים בראשית הסיפור ברשעתם .אונן מת על רקע חטאו בתחום
היחסים שבינו לבינה )לח,ח־י( .בנה בכורה של בת־שבע מת בעקבות חטא
אבותיו ,דוד ובת־שבע ,וגם כאן החטא נופל בתחום המיני;) (3חטאו של הבן
אונן הוא בכך שמנע מאשתו להרות)לח,ט( ,ואילו חטאו של האב דוד הוא בכך
ששכב עם בת־שבע וגרם להריונה;) (4על בכור בת־שוע נאמר :״ויהי ער בכור
יהודה רע בעיני ה׳ וימיתהו ה)/,,לח,ז( ,ועל אחיו אונן :׳וירע בעיני ה׳ אשר
עשה וימת גם אותר) ,שם ,פס ,י( .ואילו על חטא דוד שגרם למות בנה בכורה
של בת־שבע נאמר :״וירע הדבר אשר עשה דוד בעיני ה) ,,...,יא,כז( ,״..ויגוף ה,
את הילד) ,,יב,טו( ,״וימת הילד) ,,שם ,פס ,יח( (5) .בעוד שחטאי הבנים הם
הגורמים למותם בסיפור יהודה — בחינת ״איש בעוונו ימות — ,,הרי שבמעשה
דוד האב החוטא גורם למות בנו ,מעין ״אבות אכלו בוסר ושיני בנים תקהינה;,,
) (6לאחר מות שני בניו ,ער ואונן ,משלח יהודה את תמר אל ביתה משום שהוא
חס על חיי בנו הנותר ,שלה ,ואינו חפץ שהוא יבוא אל תמר :״...ותלך תמר
ותשב בית אביה) ,,לח,יא( .בת־שבע לעומת זאת הולכת לביתה לאחר שהמלך
בא אליה :״ותשב אל ביתה) ,,יא,ד(;) (7מות בני יהודה שימש איפוא ליהודה
עילה להרחקת תמר ,והיא הסיבה שבעטיה יוזמת תמר את המיפגש ביניהם,
ואילו מות בנו של דוד הוא תוצאה מן המיפגש בין דוד ובת־שבע ,מיפגש שדוד
יזמו; ) (8יהודה שוכב עם תמר באשר אינו יודע את זהותה ,ואילו דוד יודע
היטב את זהותה של בת־שבע ואף יודע כי היא אשת איש בשוכבו עמה)יא,ג(;
) (9יהודה חקר בדבר זהותה של תמר לאחר שה״קדשה״ נתעלמה מן האופק:
״...וישאל את אנשי מקומה) ,,לח,בא( ,ואילו דוד מברר את זהותה של בת־שבע
מיד בשהוא רואה אותה בראשונה וחושק בה :״וישלח דוד וידרוש לאשה״
)יא,ג(;) (10ליהודה אין יודעים להשיב :״ויאמרו לא היתה בזה קדשה״)לח,בא(;
לדוד ,לעומת זאת ,משיבים במפורש כי האשה היא אשת איש ,אשת לוחם
הנמצא במערכה :״ויאמר הלוא זאת בת־שבע בת אליעם אשת אוריה החיתי,,
)יא,ג( ,ואין דוד מהסס לקחתה חרף זהותה וזהות אישה; ) (11כאשר נודע
ליהודה כי כלתו ״הרה לזנונים״)לח,כד( ,הוא מבקש להרוג אותה; דוד ,לעומת
זאת ,מבקש להרוג את בעלה של האשה שעמה שבב ,ביודעו כי אין הוא יכול
להסתיר את החרפה; ) (12יהודה נותן פומבי למעשיו .הוא מכריז בגלוי על
כוונתו להרוג את תמר )״הוציאוה ותישרף״ ]לח,כד[( וגם על צדקתה )״צדקה
ממני כי על כן לא נתתיה לשלה בני...״ ]לח,כו[( .דוד נוהג ההיפך מיהודה
ועושה מעשיו במחשך :הוא שולח ביד אוריה דבר סתר אל יואב ובו פסק דין
מוות לאוריה; ) (13יהודה אינו מהסס להכיר בחטאו :״צדקה ממני״ )לח,בו(,
בעוד דוד עושה כן רק לאחר שנתן הנביא משמיע באוזניו דברי כיבושין:
