Page 111 - דוד - מרועה למשיח . יאיר זקוביץ
P. 111
פרק תשיעי 110
דוד הנרעש על מות אבנר מגיב בכעס כלפי יואב :״ואנכי היום רך ומשוח מלך
והאנשים האלה בני צרויה קשים ממני ישלם ה ,לעושה הרעה כרעתו) ,,פס,
לט( .קללה זו הריהי בבחינת רמז מקדים ,צל אשר ילווה את יואב עד אשר
יצווה דוד ערב מותו על הריגתו ,ושלמה ,בעודנו רך ומשוח למלך ,יוציא את
הצוואה אל הפועל )מל״א ב,בח־לה ,וראה עוד להלן(.
אם בנקמת דמו השפוך של עשהאל ניתן לראות ,ולו בדוחק ,מניע נאצל ,הרי
זה חסר לחלוטין במעשה הריגת אבשלום .הפעם אף אין יואב טורח כלל
לערער באוזני המלך על הצו לנצור את פתיל חייו של הבן המורד .ערעור שכזה
הוא מעז להשמיע רק באוזני החיל הפשוט ,אשר ראה את אבשלום תלוי בסבך
האלה :״הנה ראית ומדוע לא היכיתו שם ארצה) ,,שמ,,ב יח,יא( .על בך משיב
לו החיל בפליאה ,שהרי באוזני יואב עצמו השמיע המלך את רצונו המפורש:
״בי באוזנינו ציווה המלך אותך ואת אבישי ואת איתי לאמור שמרו מי בנער
באבשלום) ,,פס ,יב(.
הצורך להגן על הכתר מעורב בסיפור מות אבשלום במעשה נקמה שאינו
מעורר כבוד .כאשר אבשלום ביקש להיראות לפני אביו־מלכו ,לאחר שובו
מגשור ,התחמק יואב מפני הפצרותיו של בן המלך כי יבוא אליו)שמ״ב יד,בט(.
לאבשלום דרך מקורית משלו לכפות על יואב פגישה — שריפת שדהו)פס ,ל(.
כאשר יבוא יואב בטרוניה על השריפה )פס ,לא( ,יבהיר לו אבשלום כי לא
עמדה בפניו בל ברירה .יואב יבליג ,יפגיש את אבשלום עם דוד ,אך ינצור את
הדבר בלבו ,עד ליום פקודה .על שריפת השדה ישלם איפוא אבשלום ,הפרא
השמשוני ,בחייו ,כשם שגם בשמשון מבקשים הפלישתים לנקום על השריפה
ששרף את שדותיהם )שופטים טו,ה־ז(.
במעשה הריגת עמשא ,שר הצבא אשר ממנה דוד תחת יואב)שמ״ב יט,יד( ,כבר
אין יואב טורח להשמיע ערעור ,לא באוזני דוד ולא באוזני אחרים .חורה לו כי
המלך מינה לשר צבא תחתיו אדם שהופקד על ידי אבשלום על צבאו שלו:
״ואת עמשא שם אבשלום תחת יואב על הצבא ועמשא בן איש ושמו יתרא
הישראלי) ,,שמ,,ב יז,בה( ,ובנוסחת דברי־הימים )דה״א ב,יז( ״ישמעאלי ,,,ודומה
כי דווקא גירסת דברי־הימים שבפריפריה משקפת את הנוסחה המקורית ,בעוד
שבספר שמואל ,במרכז ,שונה מוצאו של שר הצבא כדי שלא יוטל דופי בדוד
העושה איש ישמעאלי לשר צבאו .עוד מלמדנו הכתוב ,המדבר בייחוסו
המשפחתי של עמשא ,כי יתרא אביו ״בא אל אביגל בת נחש אחות צרויה אם
יואב) ,,שמ,,ב ,שם( .אפילו כלפי קרובי משפחתו אין יואב מגלה איפוא רחמים.
בעל דברי־הימים הופך את עמשא גם לבן דודו של דוד :״ואחיותיהם ) = של
בני ישי( צרויה ואביגיל ובני צרויה אבשי ויואב ועשה־אל שלושה ,ואביגיל
ילדה את עמשא...״ )דה״א ב,טז־יז( .לא נחש הוא איפוא אביה של אביגיל,
