Page 112 - דוד - מרועה למשיח . יאיר זקוביץ
P. 112
מה לי ולבם בני צרויה ו ו ו
כבספר שמואל ,אלא ישי .אפשר שבעל דברי־הימים מבקש להפוך את עמשא
לבן דודו של דוד כדי לתת משמעות קונקרטית לדברי דוד לעמשא עם מינויו
לשר צבא :״הלא עצמי ובשרי אתה) ,,...שמ״ב יט,יד( .עם הפיכת יואב ואחיו
לבני דודו של דוד מוקנה לכל המסורות אודות בני צרויה מימד חדש :נאמנותם
לדוד ותעוזתם לעמוד בעדו נובעת מקרבת הדם שביניהם .ועוד ,כשם שלשאול
שר צבא שהוא דודו — אבנר בן נר ,כך לדוד שר צבא והוא בן־דודו — יואב.
את עמשא הורג יואב בעורמה בדרך דומה לזו שבה הרג את אבנר ,שר צבא
שאול :״ויאמר יואב לעמשא השלום אתה אחי ותחז)כלומר :ותאחז( יד ימין
יואב בזקן עמשא לנשוק לו .ועמשא לא נשמר בחרב אשר ביד יואב ויכהו בה
אל החומש וישפוך מעיו ארצה ולא שנה לו וימות״ )שמ״ב כ,ט־י( ,והשווה
מעשה הריגת אבנר :״וישוב אבנר חברון ויטהו יואב אל תוך השער לדבר אתו
ב ש ל י ) = במרמה( ויכהו שם )אל( החומש וימות...״)שמ״ב ג,כז(.
על מניע הנקמה המדריך את יואב בשני מעשי רציחתם של שרי הצבא עומד
יוסף בן מתתיהו :״מעשה רשע זה ונטול יושר כלשהו ביצע יואב מקנאתו
בבחור טוב וקרוב לו ,שלא עשה לו כל רע)ורק( בגלל משרת שר הצבא ומעמד
הכבוד השווה לשלו שהעניק לו המלך .והלוא גם את אבנר רצח מסיבה זו.
אולם את הפשע ההוא אם נחשבהו למעשה נקם על מות עשהאל אחיו ,עשה
תירוץ הוגן )כזה( כביכול לחטא שאפשר לסלחו ,ואילו על רצח עמשא אי
אפשר היה לחפות אפילו בזה״)קדמוניות היהודים ,ספר שביעי יא,א(.
על רצח שני שרי הצבא ישלם יואב בחייו ,כפי שמלמדת צוואת דוד :״...אתה
ידעת את אשר עשה לי יואב בן צרויה אשר עשה לשני שרי צבאות ישראל
לאבנר בן נר ולעמשא בן יתר ויהרגם וישם דמי מלחמה בשלום ויתן דמי
מלחמה בחגורתו אשר במותניו ובנעלו אשר ברגליו״ )מל״א ב,ה( .דוד אינו
מזכיר בצוואתו את מעשה הרצח המכאיב מכל שביצע יואב — הרג בנו
האהוב אבשלום; אפשר שהזכרת מות הבן מכאיבה יותר מדי ,ואפשר שהוא
מבין כי היה זה צעד נבון ונחוץ לטובת הממלכה .אין להוציא מכלל אפשרות
שאין חטא זה נפקד על יואב ,מפני שהצוואה כבר נכתבת ,כזכור )ראה לעיל,
פרק ראשון( ,על ידי היסטוריון מבית מדרשו של שלמה .שלמה אינו יכול להזיל
דמעות על מות אבשלום ,שהרי זה פותח לפניו את הדרך אל הכתר.
מן הפרשנים היו שגילו פליאה על אי הזכרת רצח אבשלום ברשימת חטאיו של
יואב ,המצדיקה את סילוקו מן המסילה ,ורלב״ג אף משכיל לדרוש את
הכפילות שבפסוק — ״אשר עשה לי ...אשר עשה לשני שרי צבאות ישראל״,
ודורש את המילים הראשונות :״על דבר אבשלום שעבר מצוותו והרגו.,,
חיסולו של יואב על ידי שלמה ,המקיים את צוואת דוד ,יגשים ,כאמור ,את
קללת דוד על רצח אבנר :״ישלם ה ,לעושה הרעה כרעתו״)שמ״ב ג,לט( ,ומותו
