Page 125 - דוד - מרועה למשיח . יאיר זקוביץ
P. 125

‫פרק אחד־עשר‬  ‫‪124‬‬

‫נלך תחילה בעקבי ארון ה‪ ,‬בנדודיו שקדמו לכניסתו אל עיר דוד‪ .‬בעת מפלת‬
‫ישראל בקרב עם פלישתים הם מטילים למערכה את נשקם הסודי‪ ,‬״ארון ברית‬
‫ה‪ ,‬צבאות יושב הכרכים״)שמ״א הד(‪ .‬ה׳ מפיל את ארונו בשבי הפלישתים כדי‬
‫ללמד לקח לבני ישראל‪ :‬הארון‪ ,‬החפץ המקודש‪ ,‬אינו סגולה להצלחה ולנצחון;‬
‫אין בכוח בני ישראל לכפות על ה‪ ,‬לתת בידם את הישועה‪ ,‬אם אין הם ראויים‬
‫לה בשל חטאיהם‪ .‬אך גם הפלישתים אינם רווים נחת מן השבוי‪ :‬הארון מחולל‬
‫מהומה גדולה בשדה פלשת‪ ,‬מכה בפלישתים ובאלוהיהם‪ ,‬עד שהם מניחים לו‬
‫לשוב ארצה ישראל‪ ,‬אל בית שמש יהודה)שם ו‪,‬יב(‪ .‬בית שמש שמחה לקראת‬
‫הארון המופיע בה לפתע‪ :‬״ויראו את הארון וישמחו לראות״ )פס‪ ,‬יג(‪ ,‬אך‬
‫השמחה המלווה בעולות ובזבחים היא קצרת מועד‪ :‬״ויך באנשי בית שמש בי‬
‫ראו בארון ה‪...,‬״)פס‪ ,‬יט(‪ .‬כתוב זה גרם מבוכה רבה לקוראים ולפרשנים‪ ,‬שהרי‬
‫לא נודע על איסור מפורש להתבונן בארון‪ .‬ישנים גם חדשים גילו בכתוב פנים‬
‫רבות‪ ,‬אך אין בכל אלה כדי להימנע מן המסקנה‪ ,‬כי את האלוהים ומשפטו אין‬
‫למוד במידה שבה אנו מודדים בשר ודם‪ .‬התפיסה המובעת במעשה היא כי‬
‫הארון הוא קדוש ולפיכך אין לנהוג בו מנהג של קירבה; ראייתו מסוכנת ממש‬

         ‫כראיית אלוהים עצמו‪ ,‬כנאמר‪ :‬״כי לא יראני האדם וחי‪) ,,‬שמות לג‪,‬כ(‪.‬‬
‫אנשי בית שמש יראים איפוא מקירבת הקודש ומעדיפים להרחיקו מביתם‪:‬‬
‫״ויאמרו אנשי בית שמש מי יוכל לעמוד לפני ה‪ ,‬האלהים הקדוש הזה ואל מי‬
‫יעלה מעלינו״)שמ״א ו‪,‬כ(‪ .‬אנשי קרית יערים הנוטלים את הארון לעירם מגלים‬
‫זהירות ראויה‪ :‬״‪...‬ויעלו את ארון ה‪ ,‬ויביאו אותו אל בית אבינדב בגבעה ואת‬
‫אלעזר בנו קידשו לשמור את ארון ה‪,‬״ )שם ז‪,‬א(‪ .‬עשרים שנה שוהה הארון‬
‫בקרית יערים)שם‪ ,‬פס‪ ,‬ב(‪ ,‬וכל ימי שאול אין אנו שומעים אודותיו דבר)להוציא‬
‫הכתוב בשמ״א יהיח שנוסחו העברי משובש(‪ .‬האפשר כי בשתיקה זו מבקש‬
‫בעל ספר שמואל להטיל דופי בשאול? כך‪ ,‬על כל פנים‪ ,‬פירש בעל דברי־הימים‪:‬‬
‫כאשר יוזם דוד את העלאת הארון הריהו אומר‪ :‬״‪...‬ונסבה את ארון אלהינו‬
‫אלינו כי לא דרשנוהו בימי שאול״)דה״א יג‪,‬ג(‪ .‬דוד‪ ,‬בניגוד לקודמו‪ ,‬ישתית את‬

      ‫הלגיטימציה לשלטונו על הקשר עם אלוהים וארונו‪ ,‬המייצג את נוכחותו‪.‬‬
‫השנים הרבות שבהן הוצב הארון בבית אבינדב הרדימו‪ ,‬כפי הנראה‪ ,‬את‬
‫החשש המוצדק מפני הקודש; על קהות חושים זו ישלם דוד בנסיונו הראשון‬
‫להעלות את ארון ה‪ ,‬אל עירו‪ .‬דוה שכל מעשיו עד כה צלחו בידו‪ ,‬חפץ לחוג‬
‫את הבאת הארון ירושלימה ברוב עם‪ :‬״ויסף )כוונתו‪ :‬״ויאסף״( עוד דוד את כל‬
‫בחור בישראל שלושים אלף״)שמ״ב ו‪,‬א(‪ .‬צבא רב של צעירים‪ ,‬מפגן ראווה של‬
‫נעורים ועוצמה‪ ,‬מתלווה איפוא ל״ארון האלהים אשר נקרא שם שם ה‪ ,‬צבאות‬
‫יושב הכרובים עליו״)פס‪ ,‬ב(‪ .‬כינויו זה של הארון‪ ,‬המורה כי באלוהים מקור‬
‫הכוח‪ ,‬מעלה את זכר טלטולו הראשון‪ ,‬הכושל‪ ,‬של הארון‪ ,‬למערכה כעד‬
   120   121   122   123   124   125   126   127   128   129   130