Page 128 - דוד - מרועה למשיח . יאיר זקוביץ
P. 128

‫י ר ו ש ל י ם — ע י ר ד ו ד ‪127‬‬

‫החגיגה‪ :‬״‪...‬ומיכל בת שאול נשקפה בעד החלון ותרא את המלך דוד מפזז‬
‫ומכרכר לפני ה‪ ,‬ותבז לו בלבה״)פס‪ ,‬טז(‪ .‬אך מיכל ניצבת בחלון‪ ,‬למעלה מן‬
‫החוגגים‪ ,‬ואין איש משגיח בה‪ ,‬ומיד שב מבטנו אל לב ההתרחשות‪ ,‬אל הארון‬
‫ואל דוד המציב אותו באוהל אשר נטה לו ומעלה לפניו עולות ושלמים)פס‪ ,‬יז(‪.‬‬
‫דוד נותן לשמים את אשר לשמים ולעם את אשר לעם‪ :‬אלוהים ברך את בית‬
‫עובד אדום‪ ,‬ואילו דוד מברך בשמו‪ ,‬״בשם ה‪ ,‬צבאות״‪ ,‬את העם בולו)פס‪ ,‬יח(‪,‬‬
‫וגם עליהם מכביר מתת משלו‪ :‬״ויחלק לכל העם לכל המון ישראל למאיש ועד‬
‫אשה לאיש חלת לחם אחת ואשפר אחד ואשישה אחת״)פס‪ ,‬יט(‪ .‬בגילוי זה של‬
‫ברכה ונדיבות מסתיימת החגיגה ההמונית‪ :‬״וילך כל העם איש לביתו״ )פס‪,‬‬
‫יט(; פיזור הדמויות‪ ,‬פינוי הבמה‪ ,‬אופייני לסיום סיפורים במקרא‪ .‬ואכן תכניתו‬
‫של דוד עלתה יפה‪ :‬הארון הגיע אל מחוז חפצו של דוד‪ ,‬אל עיר דוד‪ ,‬וכאן‬
‫יסתיימו סוף סוף נדודיו אשר החלו עם הוצאתו ממקדש שילה‪ .‬אך לקורא נכונה‬

        ‫הפתעה; הסיפור טרם הגיע אל קצו ואין כל בטחון כי יסתיים בבי טוב‪.‬‬
‫בהמשך הסיפור ממיר השקט את ההמולה‪ ,‬הפן האישי את הפן הציבורי; דוד‬
‫שב ״לברך את ביתו״)פס‪ ,‬כ(‪ ,‬וזכורה לשון תרגום השבעים לפסוק יב‪ ,‬ציפייתו‬
‫של דוד כי ה‪ ,‬יברך גם את ביתו שלו‪ .‬הקורא מלווה את דוד הפונה אל ביתו‬
‫בחשש‪ ,‬מפני שעיניו כבר ראו מה שנסתר מעיני המלך‪ ,‬את הופעתה הגאה של‬

                                                            ‫מיכל בחלון ואת בוזה הצונן לדוד‪.‬‬

‫קודם שנעיין בכתובים שעניינם הפן האישי־משפחתי שבעיצוב המיפגש של‬
‫דוד ומיכל‪ ,‬ראוי לשוב אחורנית אל ראשית מסילת דוד ומיכל המוליכה‬
‫לפגישה זו‪ .‬ספר שמואל אינו אומר מילה וחצי מילה על אהבת דוד למיכל )או‬
‫לכל אשה אחרת( אך מציין את אהבתה לדוד‪ :‬״ותאהב מיכל בת שאול את‬
‫דוד״ )שמ״א יח‪,‬כ(‪ ,‬ולאו מילתא זוטרתא היא‪ ,‬שהרי אין בסיפורת המקראית‬
‫כולה ציון דומה של אהבת אשה לאיש‪ .‬דומה שדוד לא השיב אהבה אל חיקה‬
‫של מיכל‪ :‬בעיניו היו הנישואין למיכל רק מכשיר לקידום מעמדו‪ :‬״וישר הדבר‬

                                                         ‫בעיני דוד להתחתן במלך‪...‬״)פס‪ ,‬בו(‪.‬‬
‫ברדוף שאול אחר חתנו חייבת היתה מיכל להכריע בין נאמנותה לאביה לבין‬
‫אהבתה לאישה‪ ,‬והיא בחרה למלט את דוד מיד שאול‪ :‬״ותורד מיכל את דוד‬
‫בעד החלון וילך ויברח וימלט״)שם יט‪,‬יב(‪ .‬ניכר כי דוד הנמלט אל הגלדבר &ינו‬
‫סובל מגעגועים לאשתו; הוא שב ונושא נשים בכל אשר יחפץ‪ .‬ב‪15‬יומ הסיפור‬
‫על נישואי דוד לאביגיל‪ ,‬ולאחר הכרוניקה הקצרה על נישואיו לאחינעם‬
‫היזרעאלית‪ ,‬מפטיר הסופר ביובש‪ :‬״ושאול נתן את מיכל בתו אשת דוד לפלטי‬
‫בן ליש אשר מגלים״)שמ״א כה‪,‬מד(‪ .‬האם היו נישואיה השניים של מיכל על‬
‫דעתה? האם ביקשה לנקום בדוד על שמצא ניחומין בחיקן של אחרות? נראה‬
‫כי יש להשערה זו במה לתמוך את יתדותיה‪ :‬כאשר יעלה דוד לכס מלכות‬
   123   124   125   126   127   128   129   130   131   132   133