Page 127 - דוד - מרועה למשיח . יאיר זקוביץ
P. 127
פרק שניבו־עשר 126
עדיין ,בי ״בעל פרצים״ הוא גמולו על אשר שאל בה) ,ה,יט( ,ואילו ״פרץ עוזה״
הוא עונשו על התעלמותו מה.,
לכעסו של דוד נלווה גם פחדו :״וירא דוד את ה ,ביום ההוא ויאמר איך יבוא
אלי ארון ה,״)פס ,ט( .ותן דעתך לעלבונו של המלך ,למילת ״אלי״ המבטאת כי
האירוע פוגע בו אישית .תגובת דוד דומה כל כך לזו של אנשי בית שמש; אף
הלקח המוטעה שהוא מפיק דומה לזה שלהם — הרחקת הארון :״ולא אבה
דוד להסיר אליו את ארון ה ,על עיר דוד ויטהו דוד בית עובד אדום הגיתי)פס,
י( .האם משקפת החלטת דוד כביכול רצון להעניש את אלוהיו? דוד מרחיק את
הארון מקהל ישראל ,אל ביתו של עובד אלילים ,איש פלישתי ,גיתי.
אין זו הפעם הראשונה שבה נתקשרו ארון ה ,וגת :בהיות ארון ה ,שבוי בפלשת
הוא מכה באשדוד תחילה ,וקורבנותיו המקשים ״מה נעשה לארון אלהי
ישראל״ אומרים ״גת יסוב ארון אלהי ישראל״)שמ״א ה,ח( ,בחינת משנה מקום
משנה מזל .החלטתו של דוד להסיר את הארון מדרכו ,אל ביתו של איש גת,
אינה מגלה תבונה יתרה מזו של הפלישתים או מזו של אנשי בית שמש.
אם לאחר הפגיעה בבית שמש חלה רגיעה והפוגה במשך השנים הארוכות
שבהן שהה הארון בקרית יערים ,הרי שלאחר הפרץ בעוזה תשרה הברכה
בבית עובד אדום הגיתי :״וישב ארון הי בית עובד אדום הגיתי שלושה חודשים
ויברך ה ,את עובד אדום ואת כל ביתו״)שמ״ב ו,יא( .לולי שפעת הברכה היה
הארון מוטל גם בבית עובד אדום הגיתי שנים רבות ,אך ה ,חפץ להאיץ בדוד
לשוב ולפעול :״ויוגד למלך דוד לאמור ברך ה ,את בית עובד אדום ואת כל
אשר לו בעבור ארון האלהים וילך דוד ויעל את ארון האלהים מבית עובד
אדום עיר דוד בשמחה״ )פס ,יב( .בתרגום השבעים )נוסח לוקיאנוס( מצויה
תוספת קודם מילת ״וילך״ :״ויאמר דוד אשיב את הברכה אל ביתי״ ,כאילו
מניעיו בהעלאת הארון הם אישיים לחלוטין .האמנם תשוב הברכה לשכון
בביתו של דוד? יבוא המשך הסיפור ויעיד.
דוד זהיר בזו הפעם; מי יודע ,שמא ישוב הארון ויכה על סביבותיו .ההקלה
גדולה איפוא כאשר המצעד יוצא לדרכו והארון דומם :״ויהי כי צעדו נושאי
ארון ה ,שישה צעדים ויזבח שור ומריא״)פס ,יג( .עתה אין שמחת דוד יודעת
גבולות; היא גובלת באקסטזה :״ודוד מכרכר בכל עוז לפני ה,״)פס ,יד( ,ועמו
שמח העם כולו :״ודוד וכל בית ישראל מעלים את ארון ה ,בתרועה ובקול
שופר״)פס ,טו( ,והשווה תהילים מז,ו :״עלה אלהים בתרועה ה ,בקול שופר״.
אכן ,הפעם הזו אין הארון פוגע באיש ,ודומה כי המסע יוכתר בהצלחה .אך
האם די בזהירותו של דוד כדי להבטיח כי הארון יברך את המלך ואת ישראל?
ואולי שב דוד גם הפעם על טעותו ,כשלא שאל בה ,אם העלייה ירושלימה היא
לרצון לו? והנה ,דווקא בשיא השמחה מעיבה לרגע עננה שחורה על פני
