Page 18 - דוד - מרועה למשיח . יאיר זקוביץ
P. 18

‫ס ו ף א ח ד ‪ ,‬ה ת ח ל ו ת ה ר ב ה ‪17 17‬‬

‫ברדשבע; הוא שם בפיה את אשר תאמר לדוד‪ :‬״הלא אתה אדוני המלך‬
‫נשבעת לאמתך לאמור בי שלמה בנך ימלוך אחרי והוא ישב על בסאי ומדוע‬
‫מלך אדוניהר׳)פס‪ ,‬יג(‪ .‬חלילה לה לבת־שבע לרמוז שאין המלך אדון לרצונו‪.‬‬
‫צריכה היא לבוא בטרוניה על שלא קיים את שבועתו לבנה ולה )ושוב משחק‬
‫מילים בין שמה‪ ,‬בת־שבע‪ ,‬לבין השבועה(‪ .‬האם בודה נתן שבועה מלבו‪ ,‬משום‬
‫אמונתו כי תש כוח זכרונו של המלך וכי בת־שבע תוכל לשכנעו כי אכן נשבע‬
‫לה בעבר הרחוק? ואולי באמת נשבע דוד לבת־־שבע‪ ,‬ורק מאתנו הוסתר פרט‬
‫זה משיקולים ספרותיים‪ ,‬כדי לעורר מתח עד שיוכרע גורלו של הכס המלכותי?‬
‫אם השבועה אינה פרי תככנותו של נביא זקן‪ ,‬אזי נוקט כאן המספר המקראי‬
‫בטכניקה של הבזק לאחור)‪ — (flash back‬פרט מן העבר עולה על פני השטח‬
‫רק כשהוא עשוי לשרת את ההווה‪ .‬בהמשך לא נוכל להימלט מהכרעה אודות‬

              ‫תוקפה של השבועה; בינתיים נשים עצמנו נבוכים כאחד הקוראים‪.‬‬
‫את שלמה‪ ,‬מועמדו של נתן לתפקיד המלך‪ ,‬לא פגשנו משעה שבישר נתן על‬
‫ברכת ה‪ ,‬לרך הנולד והודיע על שמו השני — ידידיה‪ .‬לאחר מכן הוסתר שלמה‬
‫מעיני הצופה; שחקנים אחרים עלו על במת החיזיון וירדו ממנה‪ :‬אמנון‪,‬‬
‫אבשלום ורבים אחרים‪ .‬עתה‪ ,‬כשבגר שלמה‪ ,‬וגם הוא מועמד לרשת את כס‬

                                                    ‫אביו‪ ,‬ישוב אור הזרקורים וינוח על פניו‪.‬‬

‫נתן הבמאי הקפדן מתכנן גם את הכניסות אל הבמה‪ :‬״הנה עודך מדברת שם‬
‫עם המלך ואני אבוא אחריך ומילאתי את דבריך‪) ,‬פס‪ ,‬יד(‪ .‬בת־שבע אינה‬
‫מבזבזת זמן יקר‪ :‬״ותבוא בת־שבע אל המלך החדרה והמלך זקן מאוד ואבישג‬
‫השונמית משרת את המלך‪) ,,‬פס‪ ,‬טו(‪ .‬הדגשת זיקנתו היתרה של המלך מעוררת‬
‫מחשבות שמא השבועה שבה ידובר לא היתה ולא נבראה; שהרי איש זקן‬
‫מאוד יאמין לכל דבר‪ .‬בת־שבע אשת דוד‪ ,‬מושא תשוקתו של המלך בעבר‪,‬‬
‫נכנסת אל המלך ומוצאת אצלו‪ ,‬אולי במיטתו‪ ,‬את אבישג הנערה היפהפיה‪.‬‬
‫הקורא מצפה אולי לסצינה של קנאה‪ :‬המלכה המבוגרת תתנפל על היפהפיה‬
‫הצעירה‪ ,‬תשרוט אותה ותמרוט את שערה‪ .‬אך לא ולא; לבת־שבע אין עניין‬
‫במלך הקשיש‪ ,‬במיטתו ובמי שבין שמיכותיה‪ .‬בת־שבע מתעלמת כליל‬
‫מאבישג השונמית‪ ,‬בזה לה‪ ,‬כאילו אין היא רואה אותה‪ .‬לבת־שבע עניין אחד‬

                       ‫ויחיד — הסבת הגלגל לאחור והושבת בנה על כס המלכות‪.‬‬
‫למרות חומרת הוראותיו של הבמאי מרשה לעצמה בת־שבע‪ ,‬אף היא שחקנית‬
‫ותיקה בתיאטרון המלכותי‪ ,‬לאלתר מעט‪ :‬לאחר שהיא משתחווה למלך היא‬
‫מדגישה את תוקפה המחייב של שבועת המלך‪ :‬״אתה נשבעת בה‪ ,‬אלהיך‪,,‬‬
‫)פס‪ ,‬יז(‪ .‬היא גם סוטה מעצת נתן ונועצת קוץ מכאיב בכבודו של המלך‪ :‬״ועתה‬
‫הנה אדוניה מלך ועתה אדוני המלך לא ידעת‪) ,,‬פס‪ ,‬יח(‪ .‬בת־שבע אינה שוכחת‬
‫לציין מי הקרואים אל הכתרת אדוניה‪ ,‬אולי כדי להבטיח שאלה יבואו על‬
   13   14   15   16   17   18   19   20   21   22   23