Page 21 - דוד - מרועה למשיח . יאיר זקוביץ
P. 21

‫פרק ראשון‬  ‫‪20‬‬

‫אדוניה מתפורר כהרף עין‪ :‬״ויחרדו ויקומו כל הקרואים אשר לאדוניהו וילכו‬
‫איש לדרכו״ )פס‪ ,‬מט(‪ .‬אדוניה נותר בודד וחשוף מול אחיו הצעיר‪ ,‬המלך‬
‫שלמה‪ .‬ביראתו‪ ,‬נס אדוניה אל מזבח ה‪ ,‬לאחוז בקרנותיו)פס‪ ,‬נ(‪ ,‬שהרי המזבח‬
‫מקנה חסינות לאוחזים בו)ראה שמות כ‪,‬יד(‪ .‬בשעה זו של שמחה ורוממות רוח‬
‫אין שלמה נושא את נפשו לנקם‪ :‬״ויאמר שלמה אם יהיה לבן חיל לא יפול‬
‫משערתו ארצה״)פס‪ ,‬נב(‪ ,‬אך בצד הסליחה ניצב גם האיום‪ :‬״ואם רעה תימצא‬
‫י ו ומת״)שם(‪ .‬המערכה הראשונה על ירושת כס דוד מסתיימת איפוא בנצחונו‬
‫המוחלט של שלמה‪ ,‬אך יריביו של הנער הרך‪ ,‬המשוח למלך‪ ,‬עדיין מטילים צל‬

                                                                                     ‫קודר על מלכותו‪.‬‬

‫המערכה הראשונה בסיפור מות דוד נפתחה במילים ״והמלך דוד זקן בא‬
‫בימים״)א‪,‬א(‪ .‬המערכה השנייה מקרבת אותנו אל סף מותו ממש‪ :‬״ויקרבו ימי‬
‫דוד למות״)ב‪,‬א(‪ .‬מה עוד נותר לו לדוד לעשות בשעה זו‪ ,‬לאחר שכבר הושיב‬
‫את בנו־יורשו על כסאו? עליו להבטיח שצללי העבר שלו לא ירדפו את בנו‪.‬‬
‫צוואת אב לבניו‪ ,‬על מיטת מותו‪ ,‬היא חזיון נפרץ; אך צוואת דוד לשלמה‬
‫יוצאת דופן‪ :‬תכליתה למנוע זעזועים מיותרים מן הכתר‪ .‬לכאורה מבקש דוד‬
‫בצוואתו כי שלמה יחסל את החשבונות שהותיר הוא פתוחים‪ ,‬לדאוג לחיסולם‬
‫של יואב בן צרויה — אשר הרג בעבר הן את אבנר בן נר שר צבא שאול)שמ״ב‬
‫ג‪,‬כז( והן את עמשא בן יתר מתחרהו של יואב שנתמנה לתפקידו לאחר מות‬
‫אבשלום במצוות דוד )שמ״ב כ‪,‬ד־ה( — ושל שמעי בן גרא ממשפחת שאול‪,‬‬
‫אשר קילל את דוד בשעה שזה נס מפני בנו המורד אבשלום)שמ״ב טז‪,‬ה־יג(‪ .‬אך‬
‫דומה כי יותר משהריגתם של אלה חשובה לדוד‪ ,‬יש בה מן המועיל לשלמה‪:‬‬
‫יואב תמך באדוניה ואילו שרידי בית שאול‪ ,‬קודמו של דוד‪ ,‬עודם קיימים‪,‬‬
‫ואפשר שאלה יבקשו לנצל את שעת הכושר — התפר שבין ימי דוד לימי‬
‫שלמה — כדי להושיב אחד מהם על כס מלכות ישראל‪ .‬אין להוציא איפוא‬
‫מכלל אפשרות שמעשה הצוואה אכן נכתב בידי ההיסטוריון הרשמי של‬
‫שלמה‪ ,‬המבקש למנוע את האשמת שלמה בהריגת יריביו הפוטנציאליים‪:‬‬
‫שלמה אשר יחסל אמנם אנשים אלה בהמשך‪ ,‬מוצג כבן נאמן הממלא אחר‬

                                                                                ‫צוואת אביו‪ ,‬ותו לא‪.‬‬

‫כדי שצוואת דוד לא תיראה כקריאה לנקמה גרידא‪ ,‬בחיסול חשבונות של איש‬
‫מריר ותו לא‪ ,‬יש בה‪ ,‬לצד הקריאה לעונש‪ ,‬גם קריאה למתן שכר — לבני‬
‫ברזילי הגלעדי שסייע לדוד בנוסו מפני אבשלום‪ .‬אפשר שגם כאן מסתתר‬
‫שיקול פוליטי נבון‪ :‬בגלעד‪ ,‬ביבש גלעד לשם דיוק‪ ,‬תמיכה חזקה לבית שאול‬
‫)ראה שמ״א יא(‪ ,‬ובין אנשי יבש לאנשי גבעה‪ ,‬עירו של שאול‪ ,‬קשרי משפחה‬
‫)ראה שופטים כא‪,‬ח־יב(‪ .‬יש להבטיח איפוא תמיכה לשלמה באזור מרוחק זה‬
‫של הממלכה‪ .‬מי יודע‪ ,‬אולי בהיות בני ברזילי אוכלי שולחנו של שלמה‪ ,‬יהיו‬
   16   17   18   19   20   21   22   23   24   25   26