Page 22 - דוד - מרועה למשיח . יאיר זקוביץ
P. 22
ס ו ף א ח ד ,ה ת ח ל ו ת ה ר ב ה 21
לבני ערובה ,אסירים בבבלי זהב ומשי ,אשר שלומם מותנה בהתנהגות הגלעד
ובתמיכתו במלך הצעיר.
למרות הרכיב החיובי בצוואה ,החסד לבני הגלעד ,דומה כי תוכן הצוואה
שעיקרה שפיכות דמים לא נשא חן בעיני עורך ספר מלכים .זה שילב בצוואה
את הפסוקים ג־ד המקנים לה אופי נאצל .מה הוא ״וחזקת והיית לאיש ,,שבסוף
פסוק ב? לא הריגת יואב ושמעי ,כי אם ״ושמרת את משמרת ה ,אלוהיך ללכת
בדרכיו לשמור חוקותיו מצוותיו ומשפטיו ועדותיו ככתוב בתורת משה למען
תשכיל את כל אשר תעשה...״)פס׳ ג( .אין מלך ראוי אלא זה העושה כמצוות
התורה ,תפיסה המוצאת את ביטויה בספר דברים; אין לך בכל התורה כולה
אלא חוק אחד שעניינו במלך ,וזה מדבר במחויבותו של המלך לדברי התורה
)דברים יז,יד־יט(.
המשך התוספת לצוואה מבהיר כי קיום חוקי התורה יבטיח את מימוש הבטחת
ה : ,״למען יקים ה ,את דברו אשר דיבר עלי לאמור אם ישמרו בניך את דרכם
ללכת לפני באמת בכל לבבם ובכל נפשם לאמור לא יכרת לך איש מעל כסא
ישראל״)פס ,ד( .מילים אלה חוזרות להבטחת ה ,לדוד על אודות יורשו ,אשר
יבנה בית לשם ה /ועל נצחיות ביתו)שמ״ב ז,יב־טז; וראה עוד מל״א ח,כה;
ט,ה( ,ודוק :ההבטחה לדוד ולביתו מותנית איפוא בשמירת חוקי התורה.
דוד מסיים את צוואתו ומת .לאחר הדיווח היבש על מותו מגיע המספר אל
תכלית סיפורו :״ושלמה ישב על כסא דוד אביו ותיכון מלכותו מאוד״)מל״א ב,
יב( .אף על פי כן אין הסיפור מגיע לסיומו עד שניווכח כיצד מסיר שלמה מעל
דרכו את הסכנות המאיימות על שלטונו :אדוניה אחיו יגלה לפתע עניין
באבישג השונמית ,כנראה כדי להוכיח לעם כי הצעירה והיפה בנשות הרמונו
של דוד עוברת אל חזקתו ,ומכאן קצרה הדרך לתביעת חזקה על המלוכה .עתה
מבינים אנו טעם פתיחת הסיפור באבישג השונמית ובהזכרת עלייתו של
אדוניה על הבמה)א,ה( מיד לאחר סיפור בואה אל המלך .שלמה מבין יפה את
מזימת אחיו ופוקד להורגו .לאחר שהוא הורג גם את יואב בן צרויה ושמעי בן
גרא ,כפי שציווהו אביו ,ואף משלח את אביתר ,הכהן אשר תמך באדוניה ,אל
עירו ענתות ,מובטח כסאו מכל פגע .אכן ,סיפור מות המלך דוד והמלכת בנו
שלמה מסתיים במילים ״והממלכה נכונה ביד שלמה״)ב,מו( .בסיפור מות דוד
שבספר מלכים משתקפת איפוא מגמה ברורה להציג באור חיובי את שלמה
ולנמק את מעשי ההרג שהוא מצוה עליהם עם עלייתו לכס השלטון .מגמה זו
מעידה כאלף עדים כי הסיפור נכתב בימי שלמה על ידי היסטוריונים המושכים
משכורתם מקופתו ,כאשר עדיין ניכר הצורך להצדיק את מעלליו.
ספר דבריי־הימים ,שנכתב לאחר שיבת ציון ,מרוחק מאות רבות של שנים מן
האירועים המעוצבים בראש ספר מלכים; הריחוק בזמן מאפשר למחברו ליצור
