Page 19 - דוד - מרועה למשיח . יאיר זקוביץ
P. 19
פרק ראשון 18
עונשם .מבין הלא־קרואים היא מזכירה אדם אחד ויחיד ,באילו הוא בורד
במערכה ואין מי שיסייע לו :״ולשלמה עבדך לא קרא) ,,פס ,יט( .היחיד שאינו
שותף למזימת אדוניה ,דווקא הוא נאמן למלך דוד — ״עבדך .המעוות יכול
לתקון ,מדגישה בת־שבע; דוד עודנו מלך ,ורק מפיו יאבו לשמוע במי בחר
ליורש :״עיני כל ישראל עליך להגיד להם מי ישב על כסא אדוני המלך אחריו״
)פס ,כ( .בת־שבע מסיימת בהזכרת הסכנה הצפויה לה ולבנה אם לא יומלך
שלמה; אם השבועה לא תעורר את דוד לפעול ,שמא יפעל כדי להציל ממוות
את אשתו האהובה ובנו הנאמן.
נתן ,אשר נחבא מאחורי הקלעים עד שסיימה בת־שבע את דבריה ,נחפז לעלות
על הבמה ,לא לפני שיבשרו למלך על בואו .אשת המלך יכולה להיכנס לחדר
המיטות שלו ללא אזהרה מוקדמת; לא כן נביא הנוהג כאחד מפקידי הממלכה.
נתן חייב לנקוט בתכסיס שונה מזה שהתבטא בדברי בת־שבע; הוא אינו יכול
להעז ולומר למלך שאין הוא יודע על הכתרת אדוניה .זאת ועוד :הוא אינו
אמור לדעת על השבועה שנשבע דוד לבת־שבע .לאחר שגם הוא משתחווה
הוא אומר איפוא את היפוכם של דברי המלכה :״אדוני המלך אתה אמרת
אדוניה ימלוך אחרי והוא ישב על כסאי .כי ירד היום ויזבח שור ומריא וצאן
לרוב ויקרא לכל בני המלך ולשרי הצבא ולאביתר הכהן והנם אוכלים ושותים
לפניו ויאמרו יחי המלך אדוניהו .ולי אני עבדך ולצדוק הכהן ולבניהו בן יהוידע
ולשלמה עבדך לא קרא) ,,פס ,כד־כו( .אכן ,נביא ערמומי; תאור ההכתרה,
ציטוט הקריאה ״יחי המלך אדוניהו״ ,ודאי לא ינעמו לדוד היושב עדיין על כס
מלכותו .נתן ,שלא כבת־שבע ,מונה את כל אלה שלא נקראו :את הראשון ואת
האחרון ,את שלמה ואת עצמו ,הוא מכנה בתואר ״עבדך״ .נתן המיתמם אינו
מתלונן ,לכאורה ,על המלכת אדוניה ,אלא על כך שנאמניו של דוד ,והוא
בתוכם ,לא זכו להימנות על הקרואים .החשוב באירועים המדינייבד־חברתיים
נתרחש בהעדרם :״אם מאת אדוני המלך נהיה הדבר הזה ולא הודעת את
עבדיך מי ישב על כסא אדוני המלך אחריו״)פס ,כז(.
האשמת בת־שבע )״לא ידעת״( וטרוניית נתן )״ולא הודעת״( נופלות על אוזן
שומעת; המלך מבין אל נכון שבין זה ובין זו אין הוא נראה טוב במיוחד .כדרכם
של מלכים אין הוא מתנצל; תחת זאת הוא עובר מיד למעשים .ומשעה שנדחף
דוד לפעולה ,הופך המחזה להיות מחזהו שלו .לא נוכל להכיר עוד את המלך
הזקן המבקש חום לעצמותיו בחיקה של השונמית .דוד שב להיות החלטי
ונמרץ כפי שהיכרנוהו בימיו הטובים :״ויען המלך דוד ויאמר קראו לי לבת־
שבע ותבוא לפני המלך...״)פס ,כח( ,ללמדנו שעם כניסת נתן יצאה היא בשקט
מן הבמה .מקום האשה לא יכירנה בשיחה בין המלך לבין נביאו .המלך מחדש
איפוא את שבועתו :״חי ה ,אשר פדה את נפשי מכל צרה כי כאשר נשבעתי לך
