Page 57 - שלמה מלכו, חייו ומותו של משיח בן יוסף / מוטי בנמלך
P. 57
פרק ב 55
גם התחושות האישיות והבריאותיות הקשות שתיאר אברבנאל באותו הזמן היו קשורות
בהכרתו במצבם הרוחני העגום של המגורשים.
הדים לגישה זו מתגלים גם בתכנם של חישובי הקץ כפי שהם מתגלים ב"מעייני הישועה".
לכל אורך החיבור מבסס אברבנאל בסדרה ארוכה של חישובים סבוכים המבוססים על
פסוקים שונים מספר דניאל וכן על מקורות אחרים ,את מעמדה של שנת רס"ג ()1503
כשנת הגאולה 14,אולם באופן מפתיע ,בפרק האחרון של החיבור (מעיין יב) הוא חזר בו
מעמדה זו והציע כי הגאולה לא תבוא בשנת רס"ג ( ,)1503אלא עשרים ושמונה שנים
מאוחר יותר ,בשנת רצ"א ( .)1531שינוי זה מסתמך על אגדה תלמודית בעניין מגילה אשר
נמצאה ברומא ובה נרמז תאריך זה כמועד הגאולה 15.בשורות שלאחר מכן ערך אברבנאל
בחינה מחודשת ומהירה של כל חישובי הקץ שלו לאורך הספר ,שבהם הוכיח כי הגאולה
תגיע בשנת רס"ג ( ,)1503והסב אותם לשנת רצ"א ( .)1531כלומר ,לאחר שלאורך אחד
עשר מפרקי “מעייני הישועה" הוא טען בתוקף כי הקץ יגיע בשנת רס"ג ,ואף ביסס טיעון
זה על חישובים שונים ומורכבים של זמנים ומספרים שונים הרמוזים בחזונות דניאל ,הוא
חזר בו בפרק השנים עשר של הספר ,ביטל כליל את כל חישוביו הקודמים והסב אותם כך
שיאמתו את מועד הגאולה החדש .עם זאת ,הוא לא זנח לגמרי את המועד המוקדם יותר,
ובפסקת הסיום של הפרק הציע בכמה משפטים קצרים פשרה שלפיה הגאולה אינה אירוע
יחיד אלא תהליך מתמשך ,אשר יחל בשנת רס"ג ( )1503ויסתיים בשנת רצ"א (16.)1531
דמותם של האנשים אשר נראו בעיניו "כחרסים נשברים" וכמי שסרה מהם "רוח אלוקים" ,והן 14
בשל ההשתקעות המוחלטת שלהם בערכים חומרניים וההתנתקות מעניינים רוחניים ומופשטים — 15
ראו נתניהו ,אברבנאל ,עמ' .94-93נראה אפוא כי אברבנאל תיאר את האווירה הרוחנית הכללית
1 6
בקרב הגולים ולא רק בקבוצה המצומצמת שעימה בא במגע בנאפולי.
אברבנאל הודה כי הוא אינו יודע מה בדיוק יתרחש בתאריך זה ,אך שיער כי הוא מתייחס
להתגלותו של המשיח עצמו — ראו למשל מעייני הישועה ,עמ' תא .חשבונות הקץ שלו מבוססים
על תאריכים ומועדים המופיעים במקומות שונים בספר דניאל — ראו שם ,עמ' שנא ,שס-שסא,
תא ועוד .במקומות אחרים ,ובעיקר בספר "ישועות משיחו" ,הוסיף אברבנאל ראיות ממקורות
נוספים המבססים גם הם את שנת רס"ג ( )1503כמועד הקץ מתוך דברי חז"ל ,ובעיקר מתוך פרקי
דר' אליעזר — ראו ישועות משיחו ,עמ' כ-כב ,תד.
"שלח ליה רב חנן בר תחליפא לרב יוסף :מצאתי אדם אחד ובידו מגילה אחת כתובה אשורית
ולשון קדש ,אמרתי לו 'זו מניין לך?' ,אמר לי 'לחיילות של רומי נשכרתי ,ובין גינזי רומי
מצאתיה ,וכתוב בה "לאחר ד' אלפים ומאתים ותשעים ואחד שנה לבריאתו של עולם העולם
יתום .מהן מלחמות תנינים ,מהן מלחמות גוג ומגוג ושאר ימות המשיח .ואין הקב"ה מחדש את
עולמו אלא לאחר שבעת אלפים שנה"'; רב אחא בריה דרבא אמר לאחר חמשת אלפים שנה"
(סנהדרין צז ע"ב) .מכיוון שמועד הקץ המשתמע ממגילה זו ,שנת ד' רצ"א ( ,)531כבר חלף ,הציע
אברבנאל קריאה מעט שונה של הדברים תוך שילוב בין הרישא והסיפא שלהם .אברבנאל טען
כי דברי רב אחא בריה דרבא בסוף המובאה לא באו לחלוק על הקביעה כי העולם יתחדש לאחר
שבעת אלפים שנה ולצמצם את הזמן לחמשת אלפים שנה ,אלא לתקן את תאריך הקץ שבתחילת
הקטע לשנת חמשת אלפים מאתים תשעים ואחד ,ה' רצ"א ( ;1531ישועות משיחו ,עמ' תג).
מעייני הישועה ,עמ' תו .בדומה לכך הוא הציע בספר "ישועות משיחו" כי הגאולה תהיה בשעה
