Page 60 - שלמה מלכו, חייו ומותו של משיח בן יוסף / מוטי בנמלך
P. 60
58חייו ומותו של משיח בן יוסף
אברבנאל ולהשפעה נרחבת שלה בשליש הראשון של המאה השש עשרה 22.יתכן שהגורם
לכך היה בחירתו של אברבנאל להפיץ את תפיסתו המשיחית בספרים ,בניגוד למבשרים
משיחיים אחרים בתקופה זו בחברה היהודית ומחוצה לה שהפיצו את בשורתם המשיחית
בדרשות ,מכתבים ועלונים 23.אין ספק כי בחירה זו משקפת את מעמדו החברתי והתרבותי
של אברבנאל כנצר לאריסטוקרטיה היהודית האיברית וכבן למורשת התרבות הגבוהה,
המורגל בשימוש בספר — שלא כאלו שהשתייכו לשכבות חברתיות ותרבותיות עממיות
יותר והשתמשו בכלים שבעל פה ,או במכתבים או עלונים המשקפים את תרבות העל–פה24.
נוסף לכך אין לפנינו עדויות לציפיות משיחיות סביב שנת 1503הקשורות לאברבנאל,
ואפילו לא לבירורים או לשאלות בנוגע להתגשמותן או לאי–התגשמותן של תחזיותיו ,מן
הציבור שאברבנאל היה אחד ממנהיגיו ,כלומר ציבור המגורשים .שתיקה זו בנוגע לחישובי
הקץ של אברבנאל זועקת שבעתיים לאור קיומם של מקורות המלמדים על התמודדות עם
כישלונן של ציפיות משיחיות בשנים אלו ממש בקרב החברה האשכנזית בצפון איטליה
ומחוץ לה; ציפיות אלו לא היו מבוססות על יצירתו של אברבנאל אלא על פעילותו של
מבשר משיחי אחר ,אשר לעמליין האשכנזי .פער זה ,יחד עם מיעוט ההתייחסויות ליצירתו
המשיחית של אברבנאל במפנה המאות החמש עשרה והשש עשרה ,מצביע על המקום
השולי שתפסה הציפיה המשיחית והעיסוק במשיחיות ובחישובי קץ בקרב ציבור המגורשים
והפליטים מספרד בשנים הראשונות של המאה השש עשרה.
אם יצחק אברבנאל היה התאורטיקן המשיחי הבולט בשנים אלו ,אשר לעמליין היה הפעיל
המשיחי המובהק .שכן ,לא רק שהוא הציג בשורה משיחית מוגדרת ,אלא אף נטל לעצמו
תפקיד מרכזי בקידומה ובהולכתה של בשורה זו .עם זאת ,הוא היה גם המבשר המשיחי
המסתורי והעלום ביותר באותן שנים והמידע על אודותיו עודנו חלקי בלבד.
אשר לעמליין
אשר לעמליין נולד בסמוך לשנת ר' ( 25;)1440היה אשכנזי ומוצאה של משפחתו היה בעיר
רויטלינגן ( )Reutlingenשבדרום מערב גרמניה ,אולם הוא שהה שנים רבות באיטליה ואולי
הדבר בולט באופן מיוחד ,מכיוון שספריו האחרים של אברנבאל בענייני פרשנות ופילוסופיה 22
כבר הודפסו .הפירוש לנביאים ראשונים הודפס בפיזרו רע"ב ( )1512והפירוש לנביאים אחרונים 23
24
הודפס שם בשנת ר"פ (.)1520 2 5
על תעמולה משיחית באמצעות מכתבים ועלונים ראו להלן עמ' .75-74
בספריהם של אברהם הלוי ("משרא קטרין") ושלמה מלכו ("ספר המפואר" וספרו השני שלא
הספיק להשלימו אשר מצוי עדיין רק בכתב יד) בולט יסוד העל פה ,והם נראים כמו עיבוד של
דרשות או של איגרות ולא כמו חיבור שעוצב מלכתחילה כספר.
במכתב משנת ר"ס ( )1500הוא כותב "וידוע כי כבר זקנתי ושבתי" — ראו קופפר ,חזיונותיו ,עמ'
.392שמו של לעמליין מופיע במקורות בתעתיקים שונים ,והתעתיק כאן מבוסס על חתימתו על
מכתביו — ראו שם ,עמ' .423 ,419
