Page 74 - שלמה מלכו, חייו ומותו של משיח בן יוסף / מוטי בנמלך
P. 74
72חייו ומותו של משיח בן יוסף
בנוגע למתרחש בעולם הנשמות ולתחיית המתים קיבלו חשיבות מיוחדת ככל שהגאולה
קרבה .וגם במקרה זה הגיב אבן שרגא תוך זמן קצר להתכתבות שכלל לא כוונה אליו,
דבר שמלמד ,שוב ,על התפוצה המהירה והרחבה של ידיעות משיחיות באזורים הנידונים,
ועל השיח שהתקיים בנושא זה בין המקובלים השונים.
יציאתו של אבן שרגא הן נגד לעמליין והן נגד אברבנאל עשויה לרמוז על קיומה של
זיקה מסוימת בין שני האחרונים .הד לה ניתן למצוא בפירושו של אברבנאל לפרשת הייבום
בסוף פרשת “כי תצא" .הוא דן שם באריכות בענייני גלגול נשמות ,בזיקה שבינו למצוות
הייבום ,ובקשיים שמעורר הדבר בנוגע לתחיית המתים .דיון זה קרוב ברוחו ,ואף בכמה
מניסוחיו ,לדבריו של לעמליין באיגרת התשובה הראשונה שלו למשה חפץ ,שבה הוא פרס את
משנתו בנוגע לגלגול נשמות ותחיית המתים ,ושבה הוא הזכיר את סוד הייבום 123.אברבנאל
חיבר את פירושו לדברים במונופולי ,בשבט רנ"ו ( ,)1496והוא מצטט בדיונו בנושאים אלו
את אפלטון וסוקרטס תוך ידיעה שהדברים מנוגדים לגישות הפילוסופיות האריסטוטליות
המסורתיות ,ולפיכך אף לרקע התרבותי שממנו צמח הוא עצמו 124.יתכן שהקרבה המתגלה
כאן בין אברבנאל ללעמליין היא ביטוי לזיקה עמוקה יותר בין שני אישים אלו.
הקשרים בין אבן שרגא ללעמליין מתגלים גם בכיוון ההפוך .הזכרתי לעיל את המאמר
המזויף מן הזוהר ,שיוחס לאבן שרגא ,והנה בכת"י ותיקן ,209שבו מיוחס המאמר במפורש
לאבן שרגא ,נאמר כי זהו “מאמר ר' שמעון בן יוחי בספר הזוהר ,הובא מאיזולה אשר בקוו
דאישטריאה ( )Capodistriaעל קץ הגאולה ותחיית המתים .ואולם אחר כך הודע לי כי
מאמר זה כתבו מקובל ספרדי אחד שהיה בארזינטו" 125.איזולה ( )Isolaשבמחוז אישטריאה
( )Istriaהייתה עיר מגוריו של אשר לעמליין כפי שעולה מכותרת ההתכתבות בינו לבין
ר' משה חפץ“ :אלו הכתבים הגיעו מן פאנו ( )Fanoלאיזולא בניסן רס אשר שלחו כמ"ר
[כבוד מורנו] משה חפץ יצ"ו [ישמרו צורו ויחיהו] לידי הר' לעמלין רויטלינגן"; 126וגם יוסף
הכהן וגם גדליה אבן יחיא מציינים כי מוצאו של לעמליין היה מאיסטריה.
הכתבים שהועתקו בכת"י ותיקן 209ואשר הופצו קודם לכן באיטליה בידי אבן שרגא127,
היו מצויים אפוא בסביבתו של לעמליין ואולי אף בספרייתו .ואכן ,גם בכתביו של לעמליין
וגם אצל אברבנאל יש דיונים במשמעותן של הנוני"ם ההפוכות הכתובות לפני פרשת
“ויהי בנסוע הארון" ולאחריה .אברבנאל דרש נוני"ם אלו בהקשר משיחי מפורש ,וקבע
בעזרתן את הגבול התחתון של הגאולה ,כלומר את המועד שממנו ואילך עשויה הגאולה
להתרחש (שנת ד' ר"נ 490 ,לספירה) 128,אולם הדרשה שלו שונה מהדרשה שהופצה על
ידי אבן שרגא .לעמליין דרש את הנוני"ם בדרשה פרשנית הבאה להסביר את משמעותן
123השוו לאברבנאל ,פירוש לדברים ,עמ' רל-רלד .וראו קופפר ,חזיונותיו ,עמ' .415-412
124אברבנאל ,שם ,עמ' רלב.
125כת"י ותיקן ( 209סימנו במכון לתצלומי כתה"י העבריים ,ס' ,)268דף 47ע"א.
1 26קופפר ,חזיונותיו ,עמ' ,407וראו שם הערה .1
1 27על כך ראו תשבי ,משיחיות ,עמ' .97-89
1 28אברבנאל ,ישועות משיחו ,עמ' מז.