Page 74 - שלמה מלכו, חייו ומותו של משיח בן יוסף / מוטי בנמלך
P. 74

‫‪ 72‬חייו ומותו של משיח בן יוסף‬

‫בנוגע למתרחש בעולם הנשמות ולתחיית המתים קיבלו חשיבות מיוחדת ככל שהגאולה‬
‫קרבה‪ .‬וגם במקרה זה הגיב אבן שרגא תוך זמן קצר להתכתבות שכלל לא כוונה אליו‪,‬‬
‫דבר שמלמד‪ ,‬שוב‪ ,‬על התפוצה המהירה והרחבה של ידיעות משיחיות באזורים הנידונים‪,‬‬

                              ‫ועל השיח שהתקיים בנושא זה בין המקובלים השונים‪.‬‬
‫יציאתו של אבן שרגא הן נגד לעמליין והן נגד אברבנאל עשויה לרמוז על קיומה של‬
‫זיקה מסוימת בין שני האחרונים‪ .‬הד לה ניתן למצוא בפירושו של אברבנאל לפרשת הייבום‬
‫בסוף פרשת “כי תצא"‪ .‬הוא דן שם באריכות בענייני גלגול נשמות‪ ,‬בזיקה שבינו למצוות‬
‫הייבום‪ ,‬ובקשיים שמעורר הדבר בנוגע לתחיית המתים‪ .‬דיון זה קרוב ברוחו‪ ,‬ואף בכמה‬
‫מניסוחיו‪ ,‬לדבריו של לעמליין באיגרת התשובה הראשונה שלו למשה חפץ‪ ,‬שבה הוא פרס את‬
‫משנתו בנוגע לגלגול נשמות ותחיית המתים‪ ,‬ושבה הוא הזכיר את סוד הייבום‪ 123.‬אברבנאל‬
‫חיבר את פירושו לדברים במונופולי‪ ,‬בשבט רנ"ו (‪ ,)1496‬והוא מצטט בדיונו בנושאים אלו‬
‫את אפלטון וסוקרטס תוך ידיעה שהדברים מנוגדים לגישות הפילוסופיות האריסטוטליות‬
‫המסורתיות‪ ,‬ולפיכך אף לרקע התרבותי שממנו צמח הוא עצמו‪ 124.‬יתכן שהקרבה המתגלה‬

        ‫כאן בין אברבנאל ללעמליין היא ביטוי לזיקה עמוקה יותר בין שני אישים אלו‪.‬‬
‫הקשרים בין אבן שרגא ללעמליין מתגלים גם בכיוון ההפוך‪ .‬הזכרתי לעיל את המאמר‬
‫המזויף מן הזוהר‪ ,‬שיוחס לאבן שרגא‪ ,‬והנה בכת"י ותיקן ‪ ,209‬שבו מיוחס המאמר במפורש‬
‫לאבן שרגא‪ ,‬נאמר כי זהו “מאמר ר' שמעון בן יוחי בספר הזוהר‪ ,‬הובא מאיזולה אשר בקוו‬
‫דאישטריאה (‪ )Capodistria‬על קץ הגאולה ותחיית המתים‪ .‬ואולם אחר כך הודע לי כי‬
‫מאמר זה כתבו מקובל ספרדי אחד שהיה בארזינטו"‪ 125.‬איזולה (‪ )Isola‬שבמחוז אישטריאה‬
‫(‪ )Istria‬הייתה עיר מגוריו של אשר לעמליין כפי שעולה מכותרת ההתכתבות בינו לבין‬
‫ר' משה חפץ‪“ :‬אלו הכתבים הגיעו מן פאנו (‪ )Fano‬לאיזולא בניסן רס אשר שלחו כמ"ר‬
‫[כבוד מורנו] משה חפץ יצ"ו [ישמרו צורו ויחיהו] לידי הר' לעמלין רויטלינגן";‪ 126‬וגם יוסף‬

             ‫הכהן וגם גדליה אבן יחיא מציינים כי מוצאו של לעמליין היה מאיסטריה‪.‬‬
‫הכתבים שהועתקו בכת"י ותיקן ‪ 209‬ואשר הופצו קודם לכן באיטליה בידי אבן שרגא‪127,‬‬
‫היו מצויים אפוא בסביבתו של לעמליין ואולי אף בספרייתו‪ .‬ואכן‪ ,‬גם בכתביו של לעמליין‬
‫וגם אצל אברבנאל יש דיונים במשמעותן של הנוני"ם ההפוכות הכתובות לפני פרשת‬
‫“ויהי בנסוע הארון" ולאחריה‪ .‬אברבנאל דרש נוני"ם אלו בהקשר משיחי מפורש‪ ,‬וקבע‬
‫בעזרתן את הגבול התחתון של הגאולה‪ ,‬כלומר את המועד שממנו ואילך עשויה הגאולה‬
‫להתרחש (שנת ד' ר"נ‪ 490 ,‬לספירה)‪ 128,‬אולם הדרשה שלו שונה מהדרשה שהופצה על‬
‫ידי אבן שרגא‪ .‬לעמליין דרש את הנוני"ם בדרשה פרשנית הבאה להסביר את משמעותן‬

       ‫‪ 	123‬השוו לאברבנאל‪ ,‬פירוש לדברים‪ ,‬עמ' רל‪-‬רלד‪ .‬וראו קופפר‪ ,‬חזיונותיו‪ ,‬עמ' ‪.415-412‬‬
                                                                ‫‪ 	124‬אברבנאל‪ ,‬שם‪ ,‬עמ' רלב‪.‬‬

               ‫‪ 	125‬כת"י ותיקן ‪( 209‬סימנו במכון לתצלומי כתה"י העבריים‪ ,‬ס' ‪ ,)268‬דף ‪ 47‬ע"א‪.‬‬
                                            ‫‪ 1	 26‬קופפר‪ ,‬חזיונותיו‪ ,‬עמ' ‪ ,407‬וראו שם הערה ‪.1‬‬
                                                 ‫‪ 1	 27‬על כך ראו תשבי‪ ,‬משיחיות‪ ,‬עמ' ‪.97-89‬‬
                                                       ‫‪ 1	 28‬אברבנאל‪ ,‬ישועות משיחו‪ ,‬עמ' מז‪.‬‬
   69   70   71   72   73   74   75   76   77   78   79